פער של שלוש שנים בתוחלת החיים הממוצעת בין המרכז לפריפריה. כך עלה אתמול (ב') בדיון בנושא כוח האדם הרפואי בפריפריה בוועדת הכנסת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. עוד עלה בדיון כי אין למשרד הבריאות מידע ביחס ליעילות של תכנית המענקים שנועדה לעודד רופאים להתמחות בפריפריה ובמקצועות נדרשים.
עוד בעניין דומה
במסגרת תכנית המענקים קיבלו רופאים מענק של 300,000 שקל עבור מעבר לעבודה בפריפריה או להתמחות במקצוע נדרש. מי שעמדו בשני התנאים קיבלו מענק של 500,000 שקל. התכנית שהפעילה המדינה בין השנים 2011-2019, חולקה לשתי תקופות, בין השנים 2011-2014 חולקו מענקים לפי אמות מידה קבועות, ואילו בין השנים 2015-2019 השתנו אמות המידה בכל שנה במטרה לייעל את השימוש בכלי ולאפשר יותר שיקול דעת למנהלי בתי החולים באשר לאופן השימוש בו.
רוני בלנק ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהציג את הנתונים, אמר כי "למשרד הבריאות אין כיום הערכה של יעילות התכנית או נתונים לגבי כמה רופאים עברו בסופו של דבר לפריפריה בעקבות המענקים. בשנת 2018 הוגש דו"ח לשר הבריאות בנושא שנגנז. לא הצלחנו לקבל תשובה מהמשרד לגבי תוכן הדו"ח או סיבת הגניזה".
בלנק ציין בנוסף כי נציגים של חלק מקופות החולים ומנהלי בתי חולים העידו שהתכנית היתה יעילה וסייעה להם לגייס רופאים לעבודה בפריפריה, במיוחד בתקופת המענקים השנייה. עוד אמר כי מסקרים שנערכו בקרב רופאים שהתמחו בפריפריה עולה כי ההחלטה הושפעה מתמריצים שעודדו אותם לכך. לפי דו"ח הממונה על השכר באוצר לשנת 2019, חל גידול של 7%-12% במספר המתמחים שבחרו לעבוד בפריפריה עקב השפעת כלל התמריצים בתחום.
נציגת משרד הבריאות רייצ'ל ברנר שלם אמרה כי "דו"ח של מכון ברוקדייל מ-2017 ודו"ח של ה-OECD שבדק מענקים בכל אירופה, מצאו שמענקים מהסוג הזה הם לא כלי אפקטיבי במובנים של עלות-תועלת. הם מצליחים להביא רופאים לפריפריה אבל הרבה מהם עוזבים אחרי תקופה קצרה יחסית". לדבריה, באותה השקעה ניתן היה לעשות צעדים יעילים בהרבה, "לכן מאז 2019 התחילה הרפורמה בכוח אדם רפואי. המצב כבר השתפר אבל מדובר בתהליך ארוך ויש עוד הרבה מה לעשות".
בפני הוועדה הוצגו שלוש תכניות שמפעיל משרד הבריאות לעידוד תעסוקת רופאים בפריפריה בטווח הארוך, המיועדות לסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל, לצעירים שרוצים ללמוד רפואה בחו"ל ולמתמחים. כמו כן צוין כי המשרד פועל במטרה לייצר לרופאים שמגיעים לפריפריה סביבה טובה לקידום מקצועי וחיבור אמיתי לאזור, על מנת שיישארו להתגורר בו בטווח הארוך.
נציגת האוצר תמר צ'ין הוסיפה כי "מבחן התוצאה הראה שכשתקופת המענק הסתיימה, מרבית הרופאים שהגיעו מהמרכז לא נשארו. אדם שגדל באזור מסוים יתקשה במרבית המקרים לעזוב אותו ולכן לא צריך לשאול למה הרופאים לא מגיעים מהמרכז לפריפריה אלא למה שילד שגדל בנגב או באילת לא ילמד רפואה? לשם אנחנו צריכים לכוון בטווח הארוך מבחינת הקצאת משאבים".
נעמה כהן, מנכ"לית ארגון הרופאים המתמחים מרשם, אמרה כי "הרפורמה של קיצור תורנויות המתמחים בפריפריה שהתחילה בספטמבר הביאה לעלייה של 13% באכלוס התקינה של רופאים בפריפריה. מדובר בצעד נכון וטוב אבל הוכנס אליה מתווה של 'תורנות רבע' שפוגע בהצלחה של המהלך, במסגרתו מתמחים נדרשים 'לכפר' על קיצור התורנויות ולהישאר ערב נוסף בעבודה". לדבריה, יש לבטל את המתווה הזה ולקדם הסעות לאנשי רפואה "שנאלצים לעלות על הכביש לאחר עבודה של שעות ארוכות ובמיוחד בפריפריה, בה הנסיעות ארוכות ומסוכנות יותר".
יהונתן בוורסקי גולן, חבר בהנהגת הארגון, הוסיף ואמר כי "הפערים המשמעותיים בכוח האדם הרפואי מתכנסים לזה שתוחלת החיים בפריפריה קצרה יותר בשלוש שנים מאשר במרכז. חייבים להסתכל על הדברים במבט של עשורים קדימה, לבנות מערכת שתיתן יציבות לאורך זמן ולא תעביר מסר שחיי התושבים שם שווים פחות".
לסיכום הדיון ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם בצלאל, לקבל ממשרד הבריאות את הנתונים על מימוש ויעילות תכניות המענקים שפעלו בשנים 2011-2019, במטרה ללמוד מהם לעתיד וכן להעביר לוועדה עדכונים שוטפים בנוגע להתקדמות התכניות הפועלות כיום לעידוד הכשרה ותעסוקה של רופאים בפריפריה, עבור דיוני המשך שתקיים הוועדה בנושא.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
