"הסכם השכר הקיבוצי שעתיד להיחתם בין האוצר וההסתדרות הרפואית (הר"י) לא יתקן את העוול של אי השוויון בשכר הרופאים ותרומתו למערכת תהיה מזערית", כך כותב אדריאן פילוט בכלכליסט הבוקר (ד'). עלותו השנתית הכוללת של ההסכם יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד שקל ועל פי הדיווח, נראה כי הרוב המוחלט של התוספת ינותב לרופאים הבכירים ביותר.
עוד בעניין דומה
על פי הדיווח, משרד האוצר וההסתדרות הרפואית נמצאים לקראת חתימה סופית של הסכם שכר קיבוצי עם הרופאים. מדובר בהסכם ארוך טווח - הקודם נחתם בשנת 2011 וחידושו נדחה מספר פעמים בתקופת הקורונה. לדברי פילוט, העוול הגדול בהסכם המתגבש הוא שהממשלה עלולה לנתב בין 1 מיליארד שקל ל־1.5 מיליארד שקל שאין לה כעת, שיתרמו למערכת הבריאות תרומה זניחה כי ממילא סכום זה יופנו ברובו לרופאים הבכירים שממילא שכרם הוא הגבוה ביותר.
דו"ח הממונה על השכר באוצר שפורסם לאחרונה מראה כי הפער בין שכרו של רופא מתחיל במערכת הציבורית לשכר רופא לקראת פרישה הוא הגבוה ביותר במקצועות המגזר הציבורי. בעוד ששכרו של הרופא הממוצע בתחילת דרכו עומד על 14,613 שקל בחודש, שכרו הממוצע של רופא ותיק, שנמצא לקראת פרישה, מגיע לכ-54,783 שקל בחודש.
מדו"ח השכר בבתיה"ח הציבוריים ל-2022 עולה כי שכרם של מאות רופאים בבתיה"ח הציבוריים הוא מעל 75 אלף שקל, שכר ברוטו ממוצע של רופא עומד על 32,820 שקל ושכר סטאז'ר הוא 10,540 שקל.
"ההסכם מהווה הזדמנות לתקן עיוותים במערכת. היה ניתן להעניק את התוספות, לפחות רובן, לרופאים צעירים או מתמחים כדי לעודד אותם ולעודד כניסה של ישראלים חדשים לתחום. הרי ותק הוא הפרמטר המרכזי שקובע את גובה השכר", כותב פילוט.
חלופה נוספת היא להעניק תוספות מוגדלות לרופאים אשר בוחרים להתמחות במקצועות במצוקה (כגון פסיכיאטריה, רפואה משפטית ורפואה פנימית), "ויש כמובן את האפשרות הברורה לתגמל ביתר שאת את הרופאים שמוכנים לשרת בפריפריה בצפון ובדרום", מציין פילוט.
הר"י ומשרדי הבריאות והאוצר החלו לדון לאחרונה על תוספת "שכר מלחמה" בשיעור של 10%-15% לרופאים במקצועות פסיכיאטריה, שיקום ורפואה משפטית, כמו גם עבור משמרות ארוכות במקצועות אחרים.
פילוט מציין כי הטעות הדרמטית ביותר של פקידי האוצר לשעבר בחתימה על ההסכם הקודם היתה לקבוע מנגנון הצמדה שהניח אינפלציה מואצת שלא התרחשה. בנוסף הוא מזכיר כי אחת הבעיות הגדולות היום היא סוגיית הרופאים העצמאיים, ששכרם אינו מפוקח או מוגבל על ידי הממונה על השכר, והם מועסקים במתכונת של פרילנסרים כשהאוצר איבד לגמרי את השליטה בשכרם. "העובדה שאין פיקוח אפקטיבי על רוב הרופאים גורם לסחרור במערכת השכר כאשר רופאים דורשים עוד ועוד שכר כדי להשוות לעמית שעובד איתם כתף אל כתף. לא ראוי שהתקציב למערכת הבריאות יהיה מיועד לתוספות שכר שלא מגדילות את כמות הבריאות המוצעת", מסכם פילוט.