ממצאים שמתפרסמים בדו"ח ה-CDC מצביעים על כך שהפרעות נפשיות גורמות לפגיעה רבה ביותר במדינות המפותחות – יותר מסרטן וממחלות-לב. 5% מהביקורים האמבולטוריים אצל רופאים בשנים 2007– 2008 היו של מטופלים שסבלו מהפרעה נפשית. כ-60% מהביקורים האלה היו של נשים וכ-40% של גברים. 31% מהביקורים שהיו קשורים בהפרעות נפשיות היו של אנשים שסבלו מהפרעת דיכאון ו-23% מהביקורים היו של אנשים שסבלו מסכיזופרניה או מהפרעות פסיכוטיות אחרות.
עוד בעניין דומה
בדו"ח מופיעה גם הערכה באשר לשכיחות של הפרעות נפשיות שונות. הממצאים שמתוארים בדו"ח מבוססים הן על ראיונות טלפוניים שבהם השתתפו כ-450,000 אנשים והן על ראיונות "מדלת לדלת". הנתונים מתייחסים לבוגרים שגילם שמונה-עשרה שנים או יותר.
בשנת 2006 דיווחו 15.7% מהנשאלים (רווח בר-סמך של 95% 15.4 – 16.0) כי בשלב כלשהו בחייהם אובחנו כסובלים מדיכאון. 11.3% אובחנו כסובלים מהפרעות חרדה. בשנת 2008 16.1% (רווח בר-סמך של 95% 15.6 – 16.6%) אובחנו כסובלים מדיכאון ו-12.3% אובחנו כסובלים מחרדה. בשנת 2007 נכללו בשאלון אבחנות פסיכיאטריות נוספות. 1.7% דיווחו כי אובחנו בשלב כלשהו בחייהם כסובלים מהפרעה דו-קטבית ו-0.6% כסובלים מסכיזופרניה.
בשנים 2005–2008 דיוחו 6.8% מהמשתתפים (רווח בר-סמך של 95% 5.8 – 7.8) כי סבלו מדיכאון בשבועיים שקדמו להשתתפותם בסקר (PHQ-9). מנתונים חלקיים עולה שבשנת 2006 דיווחו 8.7% על דיכאון בתקופת הסקר (PHQ-8) (רווח בר-סמך של 95% 8.4 – 9.0), ובשנת 2008 – 8.2% (רווח בר-סמך של 95% 7.8 – 8.6). 3.5% (רווח בר-סמך של 95% 3.3 – 3.7) סבלו בשנת 2006 מדיכאון קליני בשבועיים שקדמו לסקר (PHQ-8), ובשנת 2008 – 3.0% (רווח בר-סמך של 95% 2.8 – 3.3).
ב-CDC מדגישים שהממצאים מחייבים בחינה רצינית של הגורמים לשכיחות הגבוהה של בעיות נפשיות בארצות-הברית. מעבר לסבל שכרוך במחלות נפשיות, יש קשר בינן לבין היארעות של תחלואה גופנית. החוקרים מעריכים שבשנת 2002 הסתכמו ההוצאות שקשורות בהפרעות נפשיות – הטיפול ואובדן היצרנות – בסכום של 300 מיליארד דולר.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: