בשבעה באוקטובר 2023 פרצה מתקפת טרור האכזרית והקשה ביותר שישראל חוותה מאז ומעולם. כל אחד מאיתנו לא ישכח היכן הוא היה ומה הוא עשה באותו היום. רבים מחברינו נטבחו על ידי מחבלי החמאס ועברו התעללות, ואחרים, אזרחים תמימים, נחטפו לעזה.
עוד באותו היום, מדינת ישראל נכנסה למלחמה בעצימות גבוהה מול מחבלי החמאס בעזה. מלחמת אין ברירה, זה אנחנו או הם. מערכת הבריאות בישראל, ובראשה הרופאים, נכנסה מיד לפעילות במלוא המרץ וההתגייסות, כפי שמערכת הבריאות יודעת לעשות. לצד העבודה השוטפת וההתמודדות עם העומס הרב של חורף קשה, נוסף הטיפול בפצועים הרבים של המלחמה.
בכל מערכות ישראל טיפלו הרופאים גם בפצועי האויב וגם במחבלים שהגיעו לפגוע בנו ונפצעו, תוך כדי שהם מנסים להרוג אותנו. כך נשבענו בשבועת הרופא וכך נמשיך לעשות
בתוך כל הכאוס של המלחמה הופיעה דילמה אתית: איך ואיפה לטפל במחבלי החמאס שנפצעים ומגיעים לידי כוחותינו. הדילמה לא פשוטה. מצד אחד, יש לכל רופא באופן אישי ולמערכת הבריאות ככלל חובה מוסרית ואתית לטפל בכל פצוע ללא הבדל גזע, דת, מין או השתייכות לאויב. כך נהגנו מאז ומעולם. בכל מערכות ישראל טיפלו הרופאים גם בפצועי האויב וגם במחבלים שהגיעו לפגוע בנו ונפצעו, תוך כדי שהם מנסים להרוג אותנו. כך נשבענו בשבועת הרופא וכך נמשיך לעשות. מאידך, האווירה הציבורית במדינת ישראל החבולה, שעדיין נמצאת בשלבי לחימה, היתה שלא לטפל במחבלי חמאס, ואף היו קבוצות באוכלוסיה שניסו לפגוע במחבלי חמאס מאושפזים.
לאור המצב המורכב נמצא פתרון לדילמה הקשה על ידי הקמת מתקן ייעודי לטיפול במחבלי חמאס "שלא על גב" המערכת הציבורית. המתקן, המכונה בתקשורת "המתקן בשדה תימן", הוקם תחת האחריות של צה"ל וגויסו אליו רופאים וצוותים רפואיים מתנדבים שהסכימו, בראייה מוסרית ראויה להערכה גדולה, לטפל באותם מחבלי חמאס הפצועים.
כבר בתחילת העבודה נתקלו הצוותים הרפואיים בדילמות אתיות קשות שהעיקרית בהן היא מתן טיפול ראוי למחבלים אזוקים עקב היותם מסוכנים, שמנסים (כולל במתקן עצמו) לפגוע במי שמטפל בהם.
לאור הקשיים שעלו מהשטח, ביקש הצוות הרפואי במתקן הקמת ועדה אתית מייעצת אשר תעזור להתמודד עם הדילמה המוסרית הקשה. עצם הבקשה להקמת הוועדה האתית מוכיחה כי הרופאים ומערכת הבריאות מעמידים סטנדרט אתי גבוה בטיפול הרפואי. הוקמה ועדה ומתוקף תפקידי כיו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י, מצאתי לנכון להיות שותף בה.
הוועדה האתית הנחתה את הצוות הרפואי בשדה תימן תוך דגש שבטיחות הצוות גוברת על כל שיקול אתי אחר. מידת המסוכנות של המטופל היא בידי הגורמים המקצועיים האמונים על הכליאה. אם יש חריגה, נדרש הצוות להתריע על כל איזוק שעלול לפגוע בריאותית במטופל
בהתייחס לאיזוק מחבלי החמאס, חשוב לזכור עיקרון אתי בסיסי מהותי: "כל אסיר/ עציר זכאי לטיפול רפואי בדומה לכל אדם אחר, ללא כבילה באזיקים". אחד החריגים לכלל זה הוא מסוכנות האסיר/ עציר המטופל לסובבים אותו. אולם, האם אין גבול למידת וצורת האיזוק של אדם מסוכן?
הוועדה האתית הנחתה את הצוות הרפואי וניתן דגש שבטיחות הצוות גוברת על כל שיקול אתי אחר. כמו כן, מידת המסוכנות של המטופל היא בידי הגורמים המקצועיים האמונים על הכליאה. במידה שיש חריגה, נדרש הצוות להתריע על כל איזוק שעלול לפגוע בריאותית במטופל ובאופן כללי לשאוף למינימום איזוק למטופלים במתקן.
לאחרונה פורסמו בתקשורת כתבות הנוגעות לאתיקה שבטיפול הרפואי במתקן בשדה תימן. כמי שהיה במתקן בשדה תימן ונמצא בקשר שוטף עם הצוות שם, אני חייב לציין שהצוות הרפואי המטפל במתקן הוא מהצוותים הרפואיים המוסריים ביותר בהם נתקלתי. הצוות הרפואי במתקן עמל, לילות כימים, לתת את הטיפול הרפואי הראוי במסגרת המגבלות של מתקן מסוג זה.
גם הטענה לפיה בתי החולים במערכת הבריאות בישראל מסרבים לטפל במחבלי חמאס היא שקרית. אין כמעט יום בו לא מאושפזים מחבלי חמאס, שאינם יכולים לקבל טיפול במתקן בשדה תימן, בבתי החולים הציבוריים בישראל. יחד עם זאת, מסיבות של בטחון הצוות והמטופלים, מחבלי החמאס המאושפזים שוהים את הזמן המינימלי הנדרש מבחינה רפואית בכדי לטפל בהם.
אין ספק כי מצב של מלחמה מביא איתו מציאות מורכבת מבחינה מוסרית הדורשת התגייסות של צוותים רפואיים לעבודה בתנאים מאתגרים תוך הקפדה על רמה אתית גבוהה, ככל האפשר, בתנאים אלה.
לסיום, חשוב לי להדגיש כי גם במציאות המורכבת הזאת, רופאות ורופאי ישראל פועלים לפי כללי האתיקה המקובלים בעולם וכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל.
הכותב, ד"ר יוסי ולפיש, הוא יו"ר הלשכה לאתיקה, ההסתדרות הרפואית בישראל