שובע ובחילה נשלטים על ידי מעגלי מוח נפרדים

תגובות לשובע ובחילות נשלטות על ידי מעגלים מוחיים נפרדים ולכן אין רצון לאכול כשיש בחילה, כלומר שהמוטיבציה לאכול מדוכאת גם על ידי שובע וגם על ידי גירויים אברסיביים (הימנעות או בריחה) כמו בחילות. כך עולה ממחקר שנערך בעכברים ופורסם בכתב העת Cell Reports לאחרונה.

המחקר, שביקש למצוא את המקור של התאים האחראים לתחושת גועל מאכילה, מתאר ​​מקבץ של תאים באמיגדלה שלא אופיינו בעבר, שפעילים כשהעכבר מרגיש בחילה, אך אינם מופיעים כשהעכבר שבע. מה שמצביע על כך שתגובות לשובע ובחילות נשלטות על ידי מעגלים מוחיים נפרדים. כתב העת Nature הקדיש למחקר כתבה בסוף השבוע.

"כשהפעלנו את הנוירון הזה באופן מלאכותי, העכברים לא אכלו גם אם הם היו מורעבים", אמר ד"ר ווניו דינג ממכון מקס פלנק לאינטליגנציה ביולוגית בברלין, גרמניה, שהוביל את המחקר.

דינג ועמיתיו חשדו שקבוצת הנוירונים הזו מעורבת בעיבוד חוויות שליליות, כמו תחושת בחילה, ולכן הם הזריקו לעכברים חומר כימי שגורם לבחילה ואז סרקו את מוחם. הממצאים אישרו שהנוירונים פעילים כשהעכברים מרגישים בחילה.

באמצעות טכניקה מבוססת אור הנקראת אופטוגנטיקה, הצוות הפעיל באופן מלאכותי את הנוירונים בעכברים שנמנע מהם מזון בשעות שלפני הניסוי. כשהנוירונים היו כבויים, העכברים אכלו. כשהחוקרים הפעילו אותם, העכברים התרחקו מהאוכל גם אם היו באמצע ביס. החוקרים גם חסמו את פעילות הנוירונים הללו בעכברים רעבים שחוו בחילות, ומצאו שהעכברים התגברו על הבחילות כדי לאכול.

הבנת המעגלים המוחיים השולטים בבחילות היא חלק חשוב בחקר של אכילה לא מווסתת, כמו זו שנראית אצל אנשים עם השמנת יתר ואנורקסיה, הסביר הייג'יאנג קאי, מדען מוח מאוניברסיטת אריזונה בטוסון.

מחקר קודם תיאר נוירונים סמוכים לאלה שאופיינו במחקר זה, שגם הם מסדירים את האכילה, אך אינם מבדילים בין תחושות מלאות לבחילה. ממצאי המחקר הזה משלימים את התמונה ומראים כי שני המצבים, שובע ובחילה, נשלטים על ידי מעגלי מוח נפרדים.

החוקרים מסכמים כי הממצאים יסייעו בהתמקדות במעגלים העצביים השולטים על שובע כדי לדכא תיאבון מבלי לגרום לבחילה, כמו לדוגמה במצב שבו יש צורך בשליטה על בחילה הנגרמת על ידי תרופות מדכאות תיאבון או במצב הפוך, כדי לאפשר לאכול כאשר סובלים מבחילה הנגרמת למשל מטיפולים למחלות סרטן.