במאמר שממצאיו פורסמו בכתב העת BMC Medicine, החוקרים ביקשו לבחון את הסיבתיות לגבי השפעת גיל הווסת על ההתפתחות של הפרעות בבריאות הנפש.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו עדויות משיטות שונות של הסקת מסקנות סיבתיות על ידי ניתוח נתונים (N = 13,398) ממחקר העוקבה הנורבגי של אם, אב וילד. שילבו רגרסיה מרובה, רנדומיזציה מנדליאנית (MR) חד ודו-ערכית וניתוחי בקרה שלילית (כאשר השתמשו בתסמינים לפני תחילת גיל ההתבגרות כתוצאות) כדי להעריך את הקשרים הסיבתיים בין גיל הווסת הראשונה לבין תחומים שונים של בריאות נפשית של מתבגרות.
התוצאות המחקר שהדגימו כי לפי הרגרסיה המרובה, גיל מוקדם יותר של וסת ראשונה קשור לתסמיני דיכאון מוגברים מתבגרות צעירות (β=−0.11, רווח בר סמך של 95% [− 0.12, − 0.09], pone-tailed < 0.01). ניתוחי MR חד-ערכיות הדגימו כי קשר זה עשוי להיות סיבתי (β =−0.07, רווח בר סמך של 95% [− 0.13, 0.00], pone-tailed = 0.03), אך ההשפעה הייתה קטנה, המקבילה לעלייה של 0.06 סטיית תקן בלבד בתסמיני דיכאון עם כל שנה מוקדמת יותר של וסת ראשונה. בנוסף, החוקרים ראו כי קיים קשר סיבתי עם אבחנת דיכאון במהלך גיל ההתבגרות על פי תוצאות ה-MR החד-ערכית (יחס סיכויים = 0.74, רווח בר סמך של 95% [0.54, 1.01], pone-tailed = 0.03), המקביל לעלייה של 29% בסיכויים לאבחנה של דיכאון עם כל שנה מוקדמת יותר של וסת ראשונה. בקרה שלילית וניתוחי רגישות ל-MR דו-ערכיות היו עקביות במידה רבה עם שאר התוצאות. עם זאת, החוקרים מצאו מעט עדויות עקביות להשפעות על תחומים אחרים של בריאות הנפש לאחר שהתייחסו לדיכאון המתרחש במקביל וערפלנים אחרים.
החוקרים הגיעו למסקנה שגיל של הווסת הראשונה השפיע על אבחנות של דיכאון אצל מתבגרות, אך לא על תחומים אחרים של בריאות הנפש.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
