חדשות

מילת הקוד: סינרגיה. מהפכת ה-AI בבריאות האדם

"באופן פרדוקסלי, מהפכת ה-AI הובילה את הפרקטיקה המדעית למבוי סתום", טוען מנהל מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה בטכניון. "נוצר פער עצום בין התפוצצות המידע המיוצר ליכולת לנתחו"

פרופ' שי שן-אור, מנהל מכון זימין בטכניון. "בתחום שלי, אימונולוגיה, מתפרסם מאמר כל חצי שעה, ובכלל מדעי החיים – מאמר כל שתי דקות". צילום: דוברות הטכניון

חידושים צפויים בתחום הרפואה הוצגו לאחרונה בכנס שערך מכון זימין, בהובלת Tech-AI.Biomed, הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון. הכנס התמקד בתרגום של חדשנות אקדמית ליישומים בעולם הרפואה והוצגו בו חידושים הצפויים לשנות את עולם הרפואה באמצעות סינרגיה בין בינה מלאכותית, מחקר אקדמי, בתי חולים וחברות פרטיות.

פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה בטכניון, ראש מכון זימין ומנהל Tech-AI.Biomed, הציג את שיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשיה כפי שהיא מיושמת בחברה CytoReason (סייטוריזן) שיסד. החברה מפתחת מודלים חישוביים שמשפרים טיפולים מותאמים אישית ומאיצים פיתוח של תרופות חדשות. החברה הפכה בתוך זמן קצר לאחת החברות המובילות בתחומה וזכתה כבר בשלב מוקדם להשקעות משמעותיות של ענקית התרופות פייזר.

לדברי פרופ' שן-אור, "באופן פרדוקסלי, מהפכת המידע הובילה את הפרקטיקה המדעית למבוי סתום. התפוצצות המידע יוצרת פער עצום בין המידע המיוצר, הגדל מעריכית, בשעה שחילוץ התובנות מהמידע הזה גדל בקצב לינארי בלבד. אחת הבעיות היא שניתוח המידע נעשה במידה רבה באופן ידני או אנושי, ומכאן הצורך בכלים חדשים לניתוח מידע.

"בתחום שלי, אימונולוגיה, מתפרסם מאמר כל חצי שעה, ובכלל מדעי החיים – מאמר כל שתי דקות. ברור שקשה מאוד לתכלל את כל המידע הזה ויותר מכך, קשה מאוד לייצר מדע הנשען על כלל המידע הנצבר עד כה. לי, כמדען המחובר מאוד לעולם היישומי ורוצה להשפיע על בריאות האדם, זה מצב מאוד מתסכל".

פרופ' יוני סביר מהפקולטה לרפואה בטכניון הציג את פריצת הדרך בשימוש ב-AI לשיפור תהליכים באבחון רפואי מבוסס היסטולוגיה במעבדתו. הוא הסביר כי "פתולוגיה, ובפרט היסטולוגיה, העוסקת בחקר המבנה המיקרוסקופי של רקמות במצב תקין ובמחלה, הן הבסיס לאבחון מגוון עצום של מצבים רפואיים. היא מבוססת על נטילת ביופסיה וניתוח שלה בכלים שונים".

לדבריו, "אחת הבעיות במשימה זו היא טווח הסקאלות הרחב שממנו בנויה רקמה - ממיקרו ועד מילימטר – שמקשה מאוד על אבחון מדויק. בעזרת הבינה המלאכותית ניתן לייצר מערכת אבחון מדויקת ומהירה ועל בסיסה לשפר את הטיפול".

פרופ' סביר סיפר על אחד ממחקריו העוסק בדלקת ושט אאוזינופילית  (Eosinophilic esophagitis) הפוגעת גם בילדים, אך בשל נדירותה אינה זוכה למימון נרחב מהתעשיה. "כאן נכנס היתרון שלנו כמדענים באקדמיה, שיכולים להעמיק בכך גם כאשר ידוע שלא מדובר במטופלים רבים יחסית".
את המחקר, שכבר הוביל להצלחה של כ-95% באבחון, עורכת מעבדתו של פרופ' סביר עם בית החולים לילדים בסינסינטי, מתוך הבנה שכדי לקדם פריצות דרך ברפואה נדרשת סינרגיה בין האקדמיה לקליניקה. שיתוף פעולה זה מתקיים במסגרת השותפות בין הטכניון לבית החולים בסינסינטי, שכותרתה "הגשר לרפואת הדור הבא".

נושאים קשורים:  פרופ' שי שן-אור,  הטכניון,  בינה מלאכותית,  כנס,  AI
תגובות
אנונימי/ת
14.06.2024, 11:07

O.K

אנונימי/ת
15.06.2024, 20:12

נשמע כמו עקומת מלתוס של המחקר הרפואי...