חדשות

"קשה לחגוג בתקופה קשה כ"כ, אבל לא יכולתי לא לבוא לטכניון"

דברי חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, פרופ' דרו וייסמן, שקיבל השבוע את פרס הארווי עם עמיתו פרופ' פיטר קאליס | את כספי הפרס היוקרתי שקיבל תרם פרופ' וייסמן לסטודנטים בטכניון

משמאל, פרופ' דרו וייסמן נוטע עץ בשדרת הנובליסטים בטכניון ולצידו נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, הוענק השבוע לחתן פרס נובל לרפואה פרופ' דרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה ולפרופ' פיטר קאליס מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. הטקס התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

פרופ' וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA.

פרופ' קאליס הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, לטיפולים גנטיים ולחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגנים על ה- mRNA ומובילים אותו לתאים. פלטפורמה זו שימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA.

(מימין לשמאל) פרופ' פיטר קאליס, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ופרופ' דרו וייסמן צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הפרס מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל"מנבא נובל" משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.

לסטטיסטיקה זו מצטרף גם פרופ' וייסמן, שהתבשר על זכייתו בפרס הארווי מהטכניון כחודשיים לפני שקיבל את שיחת הטלפון מקרן נובל שהודיעה לו על זכייתו בפרס המדעי החשוב בעולם יחד עם עמיתתו פרופ' קטלין קריקו.

וייסמן וקאליס קיבלו את פרס הארווי בתחום בריאות האדם על מחקריהם, שאפשרו פיתוח מהיר של חיסוני הקורונה. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות ושל טיפולים גנטיים.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר לזוכים כי "זוהי תקופה מאתגרת מאוד לישראל ולעם היהודי, וקשה לי להביע במילים את תודתנו על כך שבאתם לכאן למרות הקשיים ואי הוודאות. ביקורכם כאן הוא עבורנו הצהרה על ידידותכם עם הטכניון ועם מדינת ישראל. בשפה העברית ובתרבות העברית ישנו מונח חשוב, 'תיקון עולם', והוא אינו רק מונח אלא ערך מנחה. ערך זה הוא חלק בלתי נפרד מזהותו של הטכניון, הפועל מתוך מחויבות לשיפור העולם. כולנו, כמדענים, פועלים לשמה של מטרה נאצלת זו, אך רק מעטים משפיעים על האנושות באופן חסר תקדים כפי ששניכם השפעתם".

פרופ' וייסמן הודה על הפרס ואמר: "קשה לחגוג בתקופה קשה כל כך לישראל ולעולם, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי שלא לבוא לטכניון ולקבל את פרס הארווי. אני יודע שהיותי חתן פרס הארווי תסייע לי לקדם את הדברים שאני שואף לקדם – שיפור זמינותם של חיסונים ותרופות, בעיקר בעולם השלישי ובעיקר למחלות שאינן 'משתלמות' לחברות הגדולות. במשך שנים רבות אני מקדם במדינות עניות הקמה של מרכזי מחקר ומתקני ייצור לתרופות ולחיסונים, מה שמאפשר לקהילות מקומיות להוביל את המחקר, הפיתוח והייצור באופן מותאם-מקום". את כספי הפרס שקיבל תרם פרופ' וייסמן לסטודנטים בטכניון.

"זו תקופה קשה לישראל ודווקא משום כך היה לי חשוב במיוחד לבוא לכאן," אמר פרופ' קאליס. "המסע המדעי שלי היה מסע בלתי צפוי, שהחל בדוקטורט בפיזיקה, נמשך בתחום המוליכים למחצה והגיע לפיתוח חיסונים וטיפולים רפואיים במסגרת האקדמית ובמסגרת התעשיה. זה כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי ואני מודה לכם מאוד".

נושאים קשורים:  "פרס הארווי",  הטכניון,  פרופ' דרו וייסמן,  פרופ' פיטר קאליס,  חדשות
תגובות