דיון בתיקון התקנות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) והליכי האשרור, לרבות ההשלכות על הליכי החקיקה בישראל, נערך הבוקר (ה') בוועדת החוקה של הכנסת. בדיון השתתפו נציג האזור האירופאי של ארגון הבריאות העולמי ד"ר מישל טיריין (בזום) ובכירי משרד הבריאות. הדיון התקיים לבקשת שליש מחברי ועדת החוקה, שכתבו בפנייתם: "עלינו לתת את הדעת על הגישה האנטישמית המדאיגה והיחס של הארגון כלפי ישראל".
עוד בעניין דומה
ביום ב' הקרוב תיפתח אסיפת הבריאות העולמית ה-77 תחת הכותרת "הכל למען בריאות - בריאות לכל". המושב ה-77 של אסיפת הבריאות העולמית, בהשתתפות שרי הבריאות ונציגי מדינות, יעסוק בהשלכות בריאותיות של מגמות כגון שינויי אקלים, הזדקנות, הגירה והתקדמות במדע ובטכנולוגיה ובהתמודדות עם אתגרי הבריאות העולמיים כמו חצבת ופוליו, איידס ועלייה במדדי בריאות כמו יתר לחץ דם והשמנה.
באסיפה צפויים לאמץ את תכנית העבודה ואסטרטגיית הבריאות העולמית (GPW 14) לארבע השנים הבאות (2025-2028), בחתימה על הסכם מניעת מגיפה, מוכנות ותגובה והתיקונים לתקנות הבריאות הבינלאומיות, המבטאים מאמץ משותף של המדינות החברות לחיזוק מנגנוני ההיערכות והתגובה העולמיים.
כפי שפורסם בדוקטורס אונלי, מספר חברי כנסת פנו בחודש שעבר לשר הבריאות בדרישה דחופה להגיש הסתייגויות לתקנות הבריאות העולמיות ו"לעצור את הפגיעה בריבונות המדינה. חברי הכנסת טענו כי ללא הסכמה פרלמנטרית או ממשלתית מוקדמת, יוקנו לארגון הבריאות העולמי (WHO) סמכויות רחבות, ביניהן הסמכות להתערב במדיניות הפנים והחוץ של ישראל, ללא הצבעה רשמית וללא תהליך ערעור על החלטות.
חברי הכנסת טלי גוטליב, אברהם בצלאל, ארז מלול, חנוך מלביצקי, אריאל קלנר, יצחק קרויזר, כתבו בפנייתם: "דרוש דיון חירום בהקשר לארגון הבריאות העולמי, אשר משנה את תקנות הבריאות הבינלאומי ומציע אמנה חדשה. הארגון מבקש להפוך לגוף מחוקק, בעל סמכויות שהן מעל הממשלה והכנסת. כמו כן, הארגון מבקש שינויים נוספים המאיימים לפגוע ביכולת שיקול הדעת וקבלת ההחלטות של ישראל.
"עלינו לתת את הדעת על הגישה האנטישמית המדאיגה והיחס של הארגון כלפי ישראל. הארגון לא גינה את החמאס בפעולות האיבה במתקני בתי החולים בעזה, לא עשה דבר משמעותי להחזרת החטופים ולא דאג לטיפול הרפואי בהם. מחובתנו להגן על מדינתנו ואזרחיה מפגיעה חסרת תקדים. הסכנה, לאור השינויים המוצעים, עד כדי פגיעה בזכויות ורווחת האדם וכוללת פיקוח נפש".
ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי יש להפריד בין התקנות לבין האמנה הבינלאומית למוכנות ומניעת מגיפות. לדבריה, ישראל מחויבת לתקנות שמטרתן להעביר מידע על סיכונים בריאותיים זה יותר מ-71 שנה. "מחלה מידבקת לא יודעת גבולות", אמרה. "תקנות IHR מספקות מידע להתמודדות יחד. התקנות האלו חשובות. הם תוקנו ב-2005 בעקבות מגיפת הסארס וכעת ארה"ב הציעה את התיקון ב-2022 בעקבות הקורונה. ישראל, כמו כל המדינות, מחויבת לתקנות. זה חשוב מבחינת בריאות הציבור".
ד"ר אלרעי-פרייס אמרה כי ישראל אינה מחויבת לאמנת הקורונה - "יש איתה הרבה אתגרים וכל מדינה תצטרך לאשר את האמנה ". היא הדגישה כי בתקופת הקורונה מדינת ישראל קיבלה החלטות עצמאיות בנפרד מהחלטות בינלאומיות. "העיקרון הכי בסיסי הוא לשמור על הריבונות שלנו. ההחלטות שלנו עצמאיות והחוק הפנימי של מדינת ישראל גובר על כל חוק בינלאומי".
ד"ר אשי שלמון, מנהל אגף בכיר ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, נציג ישראל בארגון הבריאות העולמי, אמר כי מתקיימים סבבים של דיונים והתייעצויות בין המדינות. "אנו דנים על כל סעיף", ציין ד"ר שלמון. "שלושת העקרונות המהותיים שלנו, בהנחיית שר הבריאות ומנכ"ל המשרד, הם: לא לוותר על שום מרכיב של ריבונות. הדין הלאומי שלנו תמיד יגבר. אנחנו לא נסכים להתערבות בניהול העצמי של מדינת ישראל בכל משק מוצרי הבריאות – רכש, אספקה, ניהול מלאים, ולא נסכים למנגנוני מימון חובה חדשים.
לדבריו, התקנות פועלות ומופעלות מדי יום ביומו ו"זה עוזר לנו להבין אם יש סיכונים בסביבה שלנו. כרגע עוד אין קונצנזוס בין המדינות בנושא התקנות וניתנו עשרה חודשים כדי לגבש הסתייגויות. שני נושאים עיקריים שישראל, כמו גם שווייץ, יפן וארה"ב מסתייגות לגביהן, הן גישה שוויונית למוצרי בריאות והמימון. יש להשאיר לכל מדינה לנהל את ענייניה בנושא מוצרי בריאות ואי אפשר לכפות עלינו מנגנוני מימון".
לקריאה נוספת – ליחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
