עדכון התקנות הבינלאומיות לבריאות (International Health Regulations 2005 – IHR 2005), כמו גם אמנה חדשה, לא יפגעו בריבונות של ישראל ולא יהוו איום על בריאות התושבים, מבהירה פרופ' דורית ניצן, ראש התכנית לתואר שני ברפואת חירום בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
פרופ' ניצן, ששימשה במשך 17 שנים כראש מערך החירום של ארגון הבריאות העולמי אזור אירופה (כולל ישראל), מגיבה לגל השמועות המתפשט בישראל, חלקו מגובה על ידי דמויות משפיעות, על פיו ארגון הבריאות העולמי World Health Organizationי(WHO) - יכפה מדיניות בריאות על אזרחים בשל שינוי התקנות שלו שנעשה בחודש נובמבר האחרון.
פרופ' דורית ניצן. "החלטה מקצועית עולמית יכולה לתת גיבוי מקצועי לקובעי המדיניות בקבלת החלטות נבונות". צילום: דני מכליס/ אוניברסיטת בן גוריון
בין השאר מופץ באתרים ישראליים כי סעיף 12, במסמך התיקונים המוצעים, מסמיך את יו"ר הארגון הבריאות העולמי להכריז לבד אפילו על ספק מגיפה בכל מדינה, הכרזה העלולה להיות שרירותית, ולנהל מרגע זה את האירוע בהנהגתו, לרבות נקיטה בסנקציות כלפי מדינה שלא תציית למהלכים כגון סגירת נמלים, דרישה להיכנס לכל מקום - בכלל זה בסיסי צה"ל, הסגרת פרטים אישיים על אזרחים לידי הארגון ועוד.
חיפוש בגוגל מוביל לאתרים ועצומות בהם נקראים אזרחי ישראל לחתום נגד השינוי. הנה טקסט לדוגמה מעצומה שהתפרסמה ברשת ועליה חתמו עד כה כ-50 אלף אזרחים: "מאז מאי 2022 מתקיים הרחק מעיני התקשורת והמצלמות תהליך מדאיג של עדכון תקנות הבריאות הבינלאומיות מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO), ארגון שממומן בכבדות על ידי חברות פארמה ובעלי אינטרסים זרים. התיקונים הללו מעמידים בסכנה אמיתית את ריבונותה של מדינת ישראל. בראשן ה-WHO יהפוך מגוף מייעץ לגוף מחוקק! (סעיף 1 בתקנות).
"זאת ועוד", מציינים הכותבים, "לא רק שהריבונות נמצאת בסכנה, אלא שישראל, בשיתוף פעולה עם מרוקו, מובילות את תהליך עדכון התקנות והצמדתן לאמנה שתקנה סמכות בלתי מוגבלת ל-WHO להכריז על מצבי חירום, גם פוטנציאליים, ועל נקיטת צעדים מחייבים גם בהיעדר סכנה בריאותית ממשית וללא שיקול דעתן של המדינות החתומות. בחתימתך הינך מביע/ה התנגדות וסירוב להעברת ריבונות מדינת ישראל לארגון הבריאות העולמי".
משרד הבריאות: "התקנות לא הוסכמו ולא אושרו"
גם משרד הבריאות נזקק להזמת הקונספירציה. בהודעה שפרסם לאחרונה נכתב כי לאחרונה נפוצו שמועות לפיהן על ישראל לדחות את התיקון לתקנות החירום (IHR) של ארגון הבריאות העולמי, שאם לא כן, מדינת ישראל תהיה מחויבת לשלל תיקונים אשר "נוטלים את ריבונותה. ברצוננו להבהיר, כי מדובר בטענות כזב משוללות יסוד. משרד הבריאות לא יסכים לכל פגיעה ביכולת העצמאית של ישראל לקבוע מדיניות באופן עצמאי ובלעדי בתחומי הבריאות השונים ולא תהיה כל פגיעה בריבונות ישראל".
עוד צוין בהודעת משרד הבריאות כי "אין כל דד-ליין להגשת דחייה או הסתייגות בנוגע לגוף התקנות עצמו, שכן תקנות אלו כלל לא הוסכמו ולא אושרו. הדבר היחידי עליו המדינות נדרשות להגיב נוגע להחלטה שקיבלה אסיפת הבריאות העולמית בקונצנזוס בחודש מאי 2022, ועיקרה - קיצור זמן תגובת המדינות לשינויים ותיקונים עתידיים שבוצעו בתקנות (מ-18 חודשים לעשרה חודשים).
חשיבות התקנות הבינלאומיות לבריאות
"אני מבינה את החרדה של האנשים", אומרת פרופ' ניצן, "אך יש חוסר הבנה לגבי מה עושה ארגון הבריאות הלאומי". בשיחה עימה היא מסבירה את המהלך החל מהרקע לשינוי שעומד לקרות כבר בתחילת השנה.
"התקנות קובעות מנגנון חירום שבאמצעותו מדינות נדרשות לעדכן מיידית על מצבי חירום בריאותיים ומסכנים, והן מחויבות לעשות ניטור פעיל של הסיכונים ולדווח עליהם ועל המוכנות להתמודדות עימם לארגון הבריאות העולמי"
"התפיסה של ארגון הבריאות העולמי היא של One Health, קרי, בריאות אחת לאדם, לחי, לצומח ולסביבה. בשנת 2005 העולם התאחד בהבנה שצריך לייצר תקנות בינלאומיות לבריאות, תחת הכותרת IHR 2005, שמטרתן למנוע שיתוק עולמי בזמן מגיפה ולאפשר, ככל הניתן, רצף של תיירות, סחר, החלפת מידע אפילו במצב של מגיפה.
"בין השאר", מסבירה פרופ' ניצן, "התקנות קובעות מנגנון חירום שבאמצעותו מדינות נדרשות לעדכן מיידית על מצבי חירום בריאותיים ומסכנים לבריאות, וכן שמדינות מחויבות לעשות ניטור פעיל של הסיכונים ולדווח עליהם ועל המוכנות להתמודדות עימם לארגון הבריאות העולמי. בנוסף נקבע כי התגובה למצבי חירום צריכה להיעשות בהרמוניה גלובלית, להתחשב בהיבטים העולמיים ולא להתמקד רק במדינה אחת".
את התקנות הללו אימצו כל מדינות העולם וכן הוותיקן וליכטנשטיין, כך שכל החתומות עליה קרויות State Parties. המדינות מתבקשות לשלוח מדי שנה לעצרת ארגון הבריאות העולמי, שנערכת מדי שנה בחודש מאי בז'נבה, את הדיווחים שלהן על מוכנותן לאירועי חירום.
"יש מדינות שיכולות להזמין בקרת עמיתים ממדינה אחרת כדי לבדוק מוכנות בזמן אירועי חירום", ממשיכה פרופ' ניצן ומסבירה. "בתקופת הקורונה קיבלו המדינות מארגון הבריאות העולמי הנחיות להערכה תוך כדי המגיפה וגם לאחריה, כדי לבחון את מידת מוכנותן ואת הצורך בשיפור הכשירויות שלהן, בהתבסס על ההנחיות. המדינות גם מתבקשות לערוך תרגילי סימולציה וזאת על מנת לחיות את המוכנות באופן מלא".
המבחן האמיתי של התקנות הגיע בתקופת המגיפה, כפי שמסבירה פרופ' ניצן. "כשהגיעה הקורונה, ראו שחסרים כמה אלמנטים שהעולם לא חשב עליהם בשנת 2005. בין השאר, נושא הלוגיסטיקה - איך רוכשים חיסונים יחד, איך משתפים את הוירוסים, איך מפתחים תרופות, בדיקות, ועוד. התברר שיש צורך בתיאום מרכזי, כולל הדיון עם יצרני התרופות על תמחור כדי שאף אוכלוסיה בעולם לא תישאר מאחור ותמנע בכך את עצירת המגיפה. עוד נמצא כי יש צורך להגביר את ההודעה על אירועים חריגים, כי היו חששות שמא מדינה לא תודיע בזמן על הימצאות הוירוס ושהתגובה תהיה שונה בין מדינות ועוד.
"חשוב מאוד להבין שארגון הבריאות העולמי הוא גוף בין-ממשלתי ושהמזכ"ל ואנשי המקצוע אינם עצמאיים. ההחלטות מתקבלות על ידי מדינות העולם. אין אפשרות לארגון ליטול ריבונות של מדינה"
"באותה העת, הפלטפורמה ששמשה לריצוף הגנטי ואפיון וירוס השפעת שימשה בקורונה להכרת וירוס הקורונה ולפיתוח בדיקות, תרופות וחיסונים. למדנו לאבחן וריאנטים במהירות והבנו שיש צורך בפלטפורמות דומות גם לזיהומים חדשים שעלולים להתפשט בעתיד. ראינו שסגירת גבולות, תנועה ומוסדות חינוך לא התבצעה באופן זהה בכל מקום. יתרה מכך, יש מדינות שדרשו תעודות שהעידו על מחוסנות וחיסון ויש אחרות שהדרישות שלהן היו שונות".
פרופ' ניצן מבקשת להזכיר כי ארגון הבריאות העולמי המליץ להימנע מסגירת מדינות, הגבלת תנועה וחובת חיסונים, ולעשות זאת רק לצורך חיזוק מערכת הבריאות. "מדינות שחתמו על התקנות הבינלאומיות לבריאות קבעו שארגון הבריאות העולמי ינהל את יישומן. ושוב, הריבונות של המדינות אינה נפגעת ועם זאת, החלטה מקצועית עולמית יכולה לתת גיבוי מקצועי לקובעי המדיניות בקבלת החלטות נבונות".
הפעילות הזו, מדגישה פרופ' ניצן, נועדה להביא להתנהלות הרמונית יותר, שתאפשר למדינות לדון ביניהן בפתיחות ובמקצועיות, ואין בכך כלל פגיעה בריבונות.
תנאי קבלת סיוע הומניטרי
"אני מציעה לבחון למשל את הסוגיה הזו בנושא החשוב של מתן סיוע הומניטרי. לארגון הבריאות העולמי יש אפשרות לתת סיוע הומניטרי רק אם אחד מהתנאים הבאים מתקיים:
1. שר הבריאות של המדינה מבקש סיוע מהארגון, כפי שקרה לדוגמה באוקראינה.
2. הארגון מציע סיוע למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות מסכים, כפי שקרה לדוגמה במקרה של דלקת הריאות הקשה שפגעה בטורקמניסטן.
3. אם אף אחת משני התנאים לעיל לא מתקיים, החלטה של עצרת הביטחון של האו"ם מאפשרת כניסה בטוחה למדינה בה נמצאת אוכלוסיה בסיכון, לדוגמה: כניסה לאזור המורדים של סוריה דרך טורקיה, עיראק וירדן.
4. שרי הבריאות בוועדה המרכזת של ארגון הבריאות העולמי מורים למזכ"ל הארגון לתת את הסיוע ההומניטרי, למשל העברת תרופות מסוימות לאזורי לחימה.
"חשוב מאוד להבין שארגון הבריאות העולמי הוא גוף בין-ממשלתי ושהמזכ"ל ואנשי המקצוע אינם עצמאיים. ההחלטות מתקבלות על ידי מדינות העולם. אין אפשרות לארגון ליטול את הריבונות של מדינה", מציינת פרופ' ניצן.
מהי עמדתך לגבי התנהלות ארגון הבריאות העולמי ביחס לישראל מאז השבעה באוקטובר?
"התאכזבתי מהודעות רבות של הארגון שמתעלמות ממה שאירע בשבעה באוקטובר ומשרשרת אירועי הטרור במשך השנים, וגם כעת. הייתי רוצה שבכל הודעה שה-WHO מוציא, ידובר בשורות הראשונות על הדרישה לשחרר את החטופים כולם. ללא התייחסות שכזו, אני מרגישה שיש חוסר איזון כואב.
"ובכל זאת, זכינו לביקור של ד"ר האנס קלוגה, ראש אזור אירופה של ארגון הבריאות העולמי. הוא נפגש עם משפחות החטופים ועם תושבי נתיב העשרה ומאז דואג להזכירם בכל מפגשי הארגון. גם ד"ר מישל טירן, נציג הארגון בישראל, מסייע, תומך ומייצג את ישראל ומצב האוכלוסיה והאתגרים בכל פורום אפשרי. חשוב שנמשיך לעבוד עם מדינות העולם ולקדם את הגישה ההומניטרית המקצועית".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
