הטיפול במלנומה של הציפורן עם חדירה מינימלית יכול להיות על ידי ניתוח פונקציונלי ולא בהכרח קטיעה. מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology הייתה לבחון מהם גורמי הסיכון הקשורים להישנות של מלנומה של הציפורן.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר סקרו החוקרים באופן רטרוספקטיבי מטופלים עם מלנומה של הציפורן בין 2008 ו-2022 במרכז הפניה שלישוני. במחקר נעשה שימוש במודלים רב משתניים של רגרסיית קוקס שתוקננו למין זכר ומדד עובי ברסלו. על מנת לקבוע מהן נקודות החתך האופטימליות של עובי ברסלו כריבוד לסיכון להישנות השתמשו החוקרים בעקומות ROC.
במהלך המחקר העריכו החוקרים 140 מקרים של מלנומה של הציפורן (33 קטיעות ו-107 ניתוחים פונקציונליים). תוצאות המחקר הראו כי ערכי עובי ברסלו ממוצעים עמדו על 3.14 ± 2.62 מ״מ בקבוצת הקטיעות ו-0.70 ± 1.36 מ״מ בקבוצת הניתוח הפונקציונלי. הישנות התרחשה ב-10 (30.30%) מהמטופלים שעברו קטיעה וב-23 מטופלים (21.5%) מהמטופלים שעברו ניתוח פונקציונלי. מחלה מרוחקת אובחנה ב-10 (30.30%) מטופלים שעברו קטיעה. וב-8 (7.48%) מטופלים שעברו ניתוח פונקציונלי. מעבר לכך, גורמים שנמצאו כקשורים לסיכון מוגבר להישנות או מחלה מרוחקת כללו מין זכר, עובי ברסלו גדול יותר, צבע א-מלנוטי, התכייבויות ונודולים. עוד נמצא כי עובי ברסלו של 0.8 מ״מ הוא נקודת החתך האופטימלית לריבוד הסיכון להישנות לאחר ניתוח (יחס סיכויים – 5.32, רב״ס 95% - 2.04-13.85).
מחקר זה כלל מדגם קטן ולכן תוצאותיו מוגבלות אך עם זאת, ממצאיו מעלים אפשרות לפיה ניתן לשקול ניתוח פונקציונלי למקרים של מלנומה של הציפורן כאשר עובי ברסלו הוא מתחת ל-0.8 מ״מ, וכך להימנע מקטיעה. עם זאת, כאשר יש מקרים של מלנומה של הציפורן עם גורמי סיכון הקשורים להישנות, יש צורך בייעוץ ומעקב הדוק.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
