פרופ' צבי לפידות ממכון ויצמן זכה במלגת המחקר על שם בויטלר

פרופ' צבי לפידות ממכון ויצמן הוא החוקר הישראלי השלישי שזכה במלגת מחקר של תוכנית המצוינות במחקר ברפואה ובגנטיקה על-שם ארנסט ובוני בויטלר. היקף המלגה הוא 100,000 דולר בשנה, למשך חמש שנים. את התוכנית מנהל המרכז הרפואי "רמב"ם".

פרופ צבי לפידות (צילום: יח"צ)

ההכרזה על זכייתו של פרופ' לפידות נעשתה בשבוע שעבר, במהלך כנס ראשון שקיימה התוכנית, אליו הוזמן להרצות חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2011, פרופסור ברוס בויטלר, בנם של התורמים. שני החוקרים הישראלים הקודמים שזכו במלגת הפרס הזאת הם פרופסור קרל סקורצקי, ראש מינהל המחקר הרפואי ברמב"ם ופרופסור גדעון רכבי מ"שיבא" - על מחקריהם בתחום הגנטיקה.

פרופ' צבי לפידות, יליד ישראל, הוא בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר שהשלים לימודי תואר שני ושלישי בהשתלות מוח עצם המשיך למכון ויצמן. בשנת 1990 התמחה בבית החולים לילדים בטורונטו, קנדה, בהנחיית פרופסור ג'ון דיק, המתמחה בחקר תאי גזע. פרופסור לפידות פיתח במסגרת התמחות זאת מודלים פרה-קליניים פונקציונאליים בעכברים נטולי מערכת חיסון, לצורך מחקר בתאי גזע הומאניים.

מודלים אלה מאפשרים להשתיל תאי אדם בחיה, ומשמשים במעבדות מובילות בעולם לשם הוכחה קריטית לתפקודם של תאי הגזע בגוף החי. תוצאות מחקריו פורסמו בכתבי עת מדעיים ברחבי העולם.

בין השאר, גילו פרופסור לפידות ועמיתיו לראשונה, כי תאי גזע סרטניים מחוללים את המחלה ושאותם יש להשמיד לשם ריפוי מוחלט. במחקר זה התגלה, שלוקמיה מסוג AML היא מחלה של תאי גזע ואופיינו תאי הגזע החולים ותכונותיהם.

במעבדתו במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן מתמקד פרופסור לפידות בחקר תאי גזע יוצרי הדם הנורמאליים ובפרט התאים הלוקמיים, ובתנועתם מזרם הדם אל מוח העצם וחזרה. הניווט והכוונת תאי הגזע אל איבר המטרה עומדים בבסיס הטיפולים הקליניים שבהם מבוצע איסוף תאי הגזע מהדם הפריפריאלי של התורמים, השתלתם והיקלטותם במוח העצם של המושתלים, וכן חידוש פעילותה התקינה של מערכת החיסון והדם בחולים אלו. הבנת המנגנונים המבקרים תהליכים אלה מהווה יעד חשוב במחקרו של פרופסור לפידות.

שילוב בין המחקר בתאי האדם ובתאי העכברים, ושיתוף פעולה הדוק עם הקהילהרפואית, איפשרו לזהות אותות המבוטאים בידי תאים אחרים במוח העצם, להם תפקיד חשוב בעיגון תאי הגזע ושמירתם כתאים "צעירים" ובלתי ממוינים, המסוגלים בכל עת ועל פי הצורך, לייצר עוד תאי דם ותאים בוגרים פונקציונאליים, של מערכת החיסון.

כך זוהו אותות המגיעים מכלי הדם שבמוח העצם, מתאים יוצרי עצם ואלו המפרקים אותה. האותות מגיעים מסיבי עצב במוח העצם ומתאי דם לבנים ה"חובקים" את תאי הגזע לשם עיגונם במוח העצם. דגש רב מושם על נושא הדינאמיות של תאי מוח העצם וכיצד תהליך דלקתי או דימום הופכים סביבה זו, המשמרת את תאי הגזע במצבם הרדום, לסביבה הדוחפת את תאי הגזע לריבוי והתמיינות נמרצים לשם יצירה מואצת של תאי דם וחיסון. כך זוהו המנגנונים המאפשרים לעכב או להגביר את כניסת תאי הגזע המושתלים למוח העצם וכן את יציאתם ממנו.

הבנת מנגנונים אלה והמסלולים המעורבים בתהליכי תנועת תאי הגזע, עשויים לתרום ולתמוך בשיפור פרוטוקולים רפואיים הקשורים להשתלות מוח עצם.

מטרת תוכנית המצוינות ע"ש בויטלר היא לאתר עשרה מדענים וחוקרים מובילים שייהנו מקרן המלגות. פרופסור ארנסט בויטלר ז"ל (1928-2008) היה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום ההמטולוגיה והדריך רופאים וחוקרים רבים בתחום זה, ביניהם ישראלים בכירים.

הוועדה המדעית הבוחרת את הזוכים בפרס היוקרתי מונה שישה חברים: פרופסור רפי ביאר, מנהל רמב"ם (יו״ר); פרופסור יעקב רואו, מנהל המחלקה ההמטולוגית ב"שערי צדק" והמנהל הקודם של המכון ההמטולוגי ברמב"ם; פרופסור יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון; פרופסור דוד וולך ממכון ויצמן; פרופסור חיים סידר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופסור ברוס בויטלר מארה"ב.