פסאודוטומורים וסיבוכים זיהומיים לאחר החלפת מפרק ירך מלאה

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Bone and Joint Journal, ביקשו חוקרים להעריך את הקשר בין היסטוריה של היווצרות פסאודוטומור משנית לשתלים מסוג מתכת-על-מתכת (MoM, metal-on-metal) לבין השכיחות של זיהום מפרק פריפרוסתטי (PJI, periprosthetic joint infection). בנוסף, הם ביקשו להגדיר ספים עבור קצב שקיעת דם (ESR, Erythrocyte Sedimentation Rate) ורמות חלבון מגיב Cי(CRP, C-reactive protein), המעידות על נוכחות של זיהום בקרב אנשים אלה. החוקרים שיערו כי חולים עם פסאודוטומור היו בסיכון מוגבר לזיהום.

בסך הכל זוהו בדיעבד 1,171 חולים שעברו החלפת מפרק ירך מלאה (total hip arthroplasty) עם מפרק מתכת-על-מתכת מאוגוסט 2000 עד מרץ 2014. מתוכם, 328 מטופלים עברו MRIי(Magnetic Resonance Imaging) ברצף הפחתת ארטיפקטים של מתכת, עברו מעקב קליני של שנתיים לפחות ועמדו בקריטריוני ההכללה.

הנתונים שנאספו כללו פרטים דמוגרפיים, אינדיקציה כירורגית, צדדיות (לטרליות), סוג השתלים בהם נעשה שימוש, היסטוריה של פסאודוטומור, ורמות ESR (מ"מ לשעה) ו-CRP (מ"ג/ד"ל) מקבילות טרום ניתוחיות. נעשה שימוש במודלים של רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית כדי להעריך זיהום מפרק פריפרוסתטי והיסטוריה של פסאודוטומור. בנוסף, נוצרו עקומות ROCי(receiver operating characteristic) כדי להעריך את יכולות האבחון של ESR ו-CRP בזיהוי נוכחות של זיהום בקרב חולים שעוברים ניתוח תיקון.

תוצאות המחקר הדגימו כי השיעור של זיהום מפרק פריפרוסתטי לאחר החלפת מפרק ירך מלאה עם מפרק מתכת-על-מתכת שזוהה היה 3.5% (41/1,171), עם מעקב ממוצע של 10.9 שנים (2.0 עד 20.4).

מבין החולים שנכללו בקבוצה הסופית, 8.2% (27/328) סבלו מזיהום מפרק פריפרוסתטי עם מעקב ממוצע של 12.2 שנים (2.3 עד 20.4). בקרב קבוצה זו, ל-31.1% (102/328) היתה היסטוריה של פסאודוטומור. כמו כן, השיעור של זיהום מפרק פריפרוסתטי בחולים אלה היה 14.7% (15/102), והוא היה גבוה יותר מאלה ללא פסאודוטומור, 5.3% (12/226) (p = 0.008).

בנוסף, ניתוח רגרסיה לוגיסטית הראה קשר בין היסטוריה של פסאודוטומור וזיהום מפרק פריפרוסתטי (יחס סיכויים 4.36 (רווח בר-סמך 95%: 1.77-11.3); p = 0.002). ספים אבחנתיים אופטימליים עבור זיהום מפרק פריפרוסתטי בחולים עם היסטוריה של פסאודוטומור לעומת אלה ללא היו 33.1 מ"מ לשעה ו-24.5 מ"מ לשעה עבור ESR ו-7.37 מ"ג לד"ל ו-1.88 מ"ג לד"ל עבור CRP, בהתאמה.

החוקרים מסכמים כי לחולים עם היסטוריה של פסאודוטומור משני החלפת מפרק ירך מלאה עם מפרק מתכת-על-מתכת היתה סבירות גבוהה יותר לזיהום מאשר לאלה ללא.

למרות שהחשד לזיהום אמור להיות גבוה עבור חולים אלה, נקודות הסף של ESR ו-CRP שפורסמו על ידי ה-European Bon and Joint Infection Society עלולות שלא להתאים לחולים עם היסטוריה של פסאודוטומור, כיוון שהרמות של ESR ו-CRP המרמזות על זיהום מפרק פריפרוסתטי צפויות להיות גבוהות יותר מאשר בקרב אלה ללא פסאודוטומור. בדיקה נוספת, כגון אספירציה, מומלצת מאוד בחולים אלה, אלא אם החשד הקליני והסמנים המעבדתיים נמוכים.