מטרת המחקר הייתה להעריך את הסיכון להתקף לב ומוות כתוצאה ממחלת לב כלילית אחרי הפסקת שימוש באספירין במינון נמוך בחולים בטיפול ראשוני עם עבר של אירועים קרדיווסקולריים.
עוד בעניין דומה
לב אנושי (אילוסטרציה)
במחקר מקרה- ביקורת מקונן, בהתבסס על מאגר הנתונים של הרשת לשיפור הבריאות בבריטניה (THIN), נכללו אנשים בגילאים 50-84 עם מרשם ראשון לאספירין במינון נמוך (75 מ"ג עד שלוש מאות מ"ג ליום) למניעה משנית של אירועים קרדיווסקולריים בין השנים 2000-2007 (n=39,513).
משתתפי המחקר נעקבו לתקופה ממוצעת של 3.2 שנים כדי לזהות מקרים של התקפי לב נון-פאטאליים או מקרי מוות כתוצאה ממחלת לב כלילית.
ניתוח מקרה- ביקורת מקונן העריך את הסיכון של אירועים אלו באותם אנשים שהפסיקו ליטול אספירין במינון נמוך בהשוואה לאלו שהמשיכו בטיפול.
זוהו 876 התקפי לב נון-פאטאליים ו-346 מקרי מוות כתוצאה ממחלת לב כלילית. בהשוואה למשתמשים נוכחיים, באנשים שהפסיקו לאחרונה ליטול אספירין נצפתה עלייה משמעותית בסיכון להתקף לב נון-פאטאלי או למוות כתוצאה ממחלת לב כלילית, יחדיו (rate ratio 1.43, 95% confidence interval 1.12 to 1.84) ולהתקף לב נון-פאטאלי בלבד (1.63, 1.23 to 2.14).
לא נצפה קשר משמעותי בין הפסקה לאחרונה של נטילת אספירין במינון נמוך לבין הסיכון למוות ממחלת לב כלילית (1.07, 0.67 to 1.69). עבור כל 1000 חולים, לאורך תקופה של שנה אחת, נצפו לערך 4 מקרים יותר של התקף לב נון-פאטאלי בקרב חולים שהפסיקו להשתמש באספירין במינון נמוך (מפסיקי שימוש לאחרונה) בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול.
החוקרים הסיקו כי אנשים עם עבר של אירועים קרדיווסקולרים שהפסיקו ליטול אספירין במינון נמוך נמצאים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב נון-פאטאלי בהשוואה לאלו שממשיכים בטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
