שימוש נרחב בבדיקת PSA ) Prostate Specific Antigen) כבדיקת סקר לאיתור סרטן הערמונית הוחל עוד בטרם נמצאו ראיות ליעילות הבדיקה. כיום קיימת ראיה להפחתת הסיכון לתמותה עקב סרטן הערמונית עקב בדיקת סקר באמצעות בדיקת רמת PSA, אולם בדיקת הסקר כרוכה בסיכון משמעותי בשל מספרם של הנבדקים שיעברו בדיקת סקר, ביופסיה וטיפול על מנת למנוע מקרה אחד של סרטן ערמונית גרורתי או מוות עקב סרטן הערמונית.
עוד בעניין דומה
צילום מיקרוסקופי של סרטן הערמונית (צילום: ויקיפדיה)
באמצעות נתוני ה- Malmo Preventive Project הודגם כי רמת PSA בגיל 60 יכולה לחזות את הסיכון למוות עקב סרטן הערמונית עד לגיל 85 (AUC – 0.90), וכי הסיכון למוות עקב סרטן הערמונית תוך 25 שנה נמוך מאוד (0.2%) בנבדקים בהם נמצאה רמת PSA נמוכה מרמת החציון. במחקר זה נעשה שימוש בנתוני אותו קוהורט על מנת לבסס את גיל תחילת הבדיקה הרצוי והמרווח הרצוי בין הבדיקות.
המחקר כלל 21,277 משתתפים בגילאי 27-52 שבצעו בדיקת סקר של רמת PSA בין השנים 1974-1984,כאשר 4,922 מתוכם בצעו בדיקה נוספת לאחר כשש שנים. שיעור המשתתפים שעברו בדיקות נוספות מחוץ למחקר היה נמוך. המעקב נמשך עד שנת 2006. אותרו 1,369 מקרים בהם אובחן קלינית סרטן הערמונית, 241 מקרים של סרטן ערמונית גרורתי ו-162 מקרים של מוות עקב סרטן הערמונית.
נמצא קשר מובהק בין רמת PSA לבין הסיכון לסרטן ערמונית גרורתי עד 30 שנה לאחר הבדיקה (P<0.005), והסיכון למוות עקב סרטן הערמונית. לגבי נבדקים שנבדקו בגיל 40, אפילו לגבי נבדקים בהם נמצאה רמת PSA בעשירון העליון של הטווח, הסיכון לסרטן ערמונית גרורתי תוך 15 שנים נמצא 0.6% (95%CI 0.1-2.4%). לגבי נבדקים שנבדקו בגיל 45-49, הסיכון לסרטן ערמונית גרורתי כאשר נמצאה רמת PSA בעשירון העליות של הטווח תוך 15 שנה נמצא 1.6%, ולגבי נבדקים בגיל 51-55 היה הסיכון באותו מצב 5.2%. החוקרים הסיקו כי גיל 40 הינו גיל מוקדם מידי לביצוע בדיקה יחידה בעוד גיל 51-55 הינו גיל מאוחר מידי.
ב-28% מהמשתתפים בהם נמצא סרטן ערמונית גרורתי שנבדקו בגיל 45-49, רמת PSA היתה נמוכה מרמת החציון, וכך גם ב-18% מהנבדקים בגיל 51-55. החוקרים מסיקים כי לא ניתן להפסיק את ביצוע הבדיקות בנוכחות בדיקה יחידה בה נמצאה רמת PSA נמוכה מרמת החציון בגילאים אלו.
בנוכחות רמת PSA נמוכה מ-1.0ug/dl הסיכון לסרטן ערמונית גרורתי תוך 15 שנים היה נמוך מ-0.4%, בבדיקה בקבוצות הגיל השונות. לפיכך, החוקרים הסיקו כי אין צורך במרווח נמוך מ-5 שנים בין הבדיקות. 44% ממקרי המוות עקב סרטן הערמונית במשתתפים שנבדקו בגיל 45-49 ארעו בנבדקים בהם נמצאה רמת PSA בעשירון העליון של הטווח, ושיעור דומה נמצא לגבי בדיקה בגיל 51-55. החוקרים מסיקים כי כמחצית ממקרי סרטן הערמונית המובילים למוות מתרחשים בתת קבוצה זו.
החוקרים מסכמים כי רמת PSA יכולה לחזות לא רק את הסיכון להמצאות סרטן ערמונית בהווה (כלומר להעיד על צורך בביופסיה) אלא גם להעיד על הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית גרורתי או מוות עקב סרטן הערמונית בעתיד. בדיקת PSA בגיל העמידה יכולה לסייע בזיהוי קבוצה מצומצמת של גברים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן ערמונית גרורתי עשרות שנים מאוחר יותר. על פי התוצאות נראה כי שלוש בדיקות של רמת ה- PSA (באמצע-סוף שנות ה-40, תחילת שנות ה-50 ובגיל 60) יספיקו לגבי לפחות מחצית מהגברים.
ערכה: דר' ורד פרכטר
מקור:
Vickers et al.; Strategy for detection of prostate cancer based on relation between prostate specific antigen at age 40-55 and long term risk of metastasis: case-control study, BMJ. 2013 Apr 15;346:f2023
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
