במחקרים קודמים הודגם קשר בין דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) לבין סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית – הודגמה עלייה בסיכון לתמותה עקב גורם קרדיווסקולארי ובסיכון להתקפי לב, אך התוצאות לגבי שבץ לא היו חד משמעיות. נוסף על כך, הועלתה אפשרות לקשר בין תהליכי דלקת לבין התפתחות פרפור פרוזדורים. מחקר זה בחן את הסיכון לפרפור פרוזדורים ולשבץ בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית.
עוד בעניין דומה
המחקר התבסס על מרשם האוכלוסין בדנמרק, וכלל בני 15 ומעלה שלא סבלו משבץ, פרפור פרוזדורים או דלקת מפרקים שגרונית לפני שנת 1997. תקופת המעקב הייתה השנים 1997–2009. במחקר נכללו 4,282,752 איש, מתוכם אצל 18,247 התפתחה דלקת מפרקים שגרונית במהלך המעקב (זוהו על פי האבחנה והטיפול). 70% מהחולים היו נשים, גיל תחילת המחלה הממוצע היה 59.2, וחציון משך המעקב היה 4.8 שנים.
165,343 איש סבלו משבץ, מתוכם 718 היו חולי דלקת מפרקים שגרונית. כמו כן 156,484 איש סבלו מפרפור פרוזדורים, מתוכם 774 היו חולי דלקת מפרקים שגרונית.
על בסיס נתונים אלו נמצא כי יש עלייה של כ-40% בסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RR 1.41, 95%CI 1.31-1.51). כמו כן נראתה עלייה של כ-30% בסיכון לשבץ בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RR 1.32, 95%CI 1.22-1.42).
החוקרים מסכמים כי לאור השכיחות המוגברת של פרפור פרוזדורים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית, יש מקום לשלב בדיקת סקר לפרפור פרוזדורים (בדיקה קלה מאוד לביצוע) במסגרת בדיקות הסקר המומלצות על פי ההנחיות החדשות לאיתור תחלואה קרדיווסקולארית בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: