רשלנות רפואית (אילוסטרציה)
שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה קבעה כי רופאיה של נערה התרשלנו באבחון במחלה ממנה סבלה ובטיפול בה ופסקו לה פיצויים בסך 1.2 מיליון שקל.
עוד בעניין דומה
הנערה סבלה מאז היותה בת 4 מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, עד שאיבחנו רופאי קופת החולים שהיא סובלת מכולסטאטומה באוזנה. הנערה תבעה את הקופה ואת רופאיה על העיכוב באבחנה שגרם להתפשטות המחלה ולפגיעה בעצב הפנים שלה כך שפניה התעוותו. בנוסף טענה המטופלת כי בזמן הניתוח לא נעשה שימוש בציוד שהיה מפחית את הפגיעה בפניה. הנערה אף הלינה על כך שהניתוח השני בוצע בה על ידי מתמחה בשנתו הראשונה להתמחות וכי הוריה לא חתמו על הסכמה מדעת לניתוח.
הקופה טענה מנגד כי הנערה טופלה בידי מומחים מהשורה הראשונה בתחומם, וקיבלה טיפול רפואי מקצועי ומסור.
השופטת קבעה כי הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו למטופלת בדיקת סי.טי, למרות שהיא סבלה מהפרשות מאוזנה ושוכנעה שהרופאים המטפלים היו חייבים לשלול אפשרות קיומה של כולסטאטומה מיד, בד בבד עם העלאת יתר האבחנות האפשריות.
באשר לזהות מבצע הניתוח, השופטת לא מצאה טעם לפגם בכך שבביצועו השתתף רופא מתמחה כיוון שהניתוח נעשה בפיקוחו ומעורבותו הפעילה של רופא מומחה. באשר למיכשור בו נעשה שימוש בניתוח, קבעה השופטת כי רופאי הנתבעת חרגו מסטנדרט הזהירות הנדרש כאשר לא עשו שימוש בסטימולטור כדי להבטיח איתור מדויק של מהלך עצב הפנים וצמצום כל סיכוי של פגיעה בו.
מעבר לכך, גרסה השופטת, בשל העובדה כי מדובר בנערה צעירה שסבלה במשך שנים מדלקות וכאבים, נדרשה זהירות כפולה ומכופלת במהלך הניתוח. "אין זה מתקבל על הדעת כי לאורך שנים תסבול ילדה מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, מבלי שתיערכנה מלוא הבדיקות על מנת לאבחן לאשורם את הגורמים למצבה הרפואי".
באשר להסכמה מדעת, ציינה השופטת כי מול זכותו של המטופל להחליט מתוך ידיעת מלוא העובדות הרלוונטיות, עומדת חובתו של הרופא למסור למטופל מידע בדבר הטיפול הרפואי תוך הצגת סיכונים. יחד עם זאת, אין לדרוש מהרופאים מתן הסברים בהיקף מוחלט, הכולל סיכונים רחוקים, נדירים ובלתי משמעותיים. השופטת קיבלה את גרסת אמה של המטופלת כי בטרם נכנסה לניתוח לא הובא לידיעתה, אף לא בשיחה בעל פה, הסיכון בדבר פגיעה בעצב הפנים של בתה.
מכל האמור לעיל פסקה השופטת לנערה פיצוי בסך 1,189,600 שקל ועוד כ-300,000 שקל הוצאות שכ"ט.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
