משפט

בית המשפט העליון ביטל תובענה משמעתית שהוגשה נגד רופא ביטוח לאומי שעבד בעבודה פרטית

בית המשפט העליון ביטל את התובענה בהסתמך על דוקטורינת "הגנה מן הצדק". למרות זאת ציין השופט כי אף אם הרשות לא התנהלה כשורה, אין בכך בכדי לפטור את העובד מההתנהלות המצופה ממנו

המדינה הגישה תובענה משמעתית כנגד רופא אשר עובד כרופא מחוזי במוסד לביטוח לאומי מאז 1986. התובענה ייחסה לו התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, עשיית מעשה שפוגע במשמעת שירות המדינה, והתנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו של שירות המדינה. כל זאת כיוון שהרופא הועסק (מאז שנת 1986) כרופא שכיר בקופת חולים מכבי וכיועץ רפואי למשרד עורכי דין המייצג לקוחות נגד המוסד לביטוח לאומי. המדינה טענה כי הרופא הועסק ללא היתר לעבודה פרטית ונמצא בחשש לניגוד עניינים.

בית הדין החליט לבטל את התובענה שהוגשה כנגד המשיב על פי דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק". נקבע, כי המשך ניהול ההליך יעמוד בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, זאת שכן לאורך שנים הגישו רופאי המוסד לביטוח לאומי בקשות לקבלת היתר לעבודה פרטית, אך הנהלת המוסד לביטוח לאומי התעלמה מבקשותיהם ולא השיבה להם, והם עסקו בעבודה פרטית למעשה בידיעת הממונים עליהם.

צוין, כי בניהול ההליך יש גם יסוד של אכיפה בררנית, שהרי נגד עמיתיו של הרופא במוסד לביטוח לאומי, שנהגו כדרכו של הרופא בעיסוקו הפרטי, לא ננקט הליך משמעתי.

המדינה הגישה ערעור על החלטה זו ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי ראה בעובדה שהמוסד לביטוח לאומי לא השיב לפניות הרופאים, משום הסכמה שבשתיקה. נקבע, כי הפגיעה בשוויון בולטת וצורמת, וכי קיימת תחושה קשה של פגיעה בצדק. בעקבות החלטה זו, המדינה הגישה ערעור נוסף לבית המשפט העליון.

השופט רובינשטיין דן במקרה וקבע כי לכאורה אכן הרופא עבד ללא היתר ועבודתו הנוספת אכן העמידה אותו בניגוד עניינים. למרות קביעה זו ולאחר התלבטות, כדבריו, דחה השופט את ערעור המדינה בהסתמך על דוקטרינת "הגנה מן הצדק".

השופט קבע כי "השתלשלות העניינים בפרשה זו מותירה תחושה כבדה של אי סדר ושל התנהלות בלתי תקינה של גוף ציבורי, המוסד לביטוח לאומי, היא מגלה אותם פנים של שירות הציבור המוציאים לו לא אחת שם לא טוב, לעתים שלא בצדק ולעתים בצדק, של בירוקרטיה איטית, שבה שוררת בוקה ומבולקה. לא ברור מדוע במשך שנים לא טופלו פניות באשר לעבודה פרטית, שניתן היה לדחות או לאשר - אך בכל מקרה היה צורך להחליט, והדבר לא נעשה". בנוסף ציין השופט כי אכן התקיימה אכיפה בררנית למול הרופא, דבר המעלה טעם לפגם.

השופט ציין כי החלטתו איננו מהווה "ציון לשבח" לרופא וכי הוא "זכה מן ההפקר". השופט הדגיש כי אף אם הרשות לא התנהלה כשורה, אין בכך כדי לפטור את עובד הציבור מן ההתנהלות המצופה הימנו, ואין הוא רשאי לעשות דין לעצמו וכי "פניו של עובד המדינה הם פניו של השירות הציבורי, ומשנהג המשיב באופן שאינו ראוי למעמדו ולתפקידו, היה בכך כדי לפגוע באמון הציבור בשירות הציבורי...".

נושאים קשורים:  משפט,  תובענה משמעתית,  ביטוח לאומי,  עבודה פרטית
תגובות