ביצוע פעילות גופנית בקרב חולים עם סוכרת מסוג 1 הינה נמוכה למרות היתרונות הבריאותיים המשמעותיים הכרוכים בכך. פחד מהיפוגליקמיה הוא המחסום העיקרי לפעילות גופנית. CGM עם התראות חזויות מראש המתריעות על היפוגליקמיה מתקרבת עשוי לשפר את הניהול העצמי של סוכרת סביב פעילות גופנית.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Diabetes Technology & Therpeutics, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של מערכת CGM בזמן אמת של Dexcom G6 עם פונקציית התראת היפוגליקמיה שעשויה לשמש כגורם מנבא בנוגע לתדירות, משך וחומרת היפוגליקמיה המתרחשת במהלך ואחרי פעילות גופנית סדירה (≥150 דקות/שבוע) אצל חולים עם סוגרת מסוג 1. לאחר 10 ימים של הרצה התחלתית של המחקר, עם סמיות, CGM בוטל והמשתתפים חולקו באקראי ביחס של 1:1 ושמו את התראת ה-ULS במצב "פועל" או "כבוי" למשך 40 יום. לאחר מכן, המשתתפים שינו את מצב ההתראות ל"כבוי" או "פועל", בהתאמה, למשך 40 יום נוספים. פעילות גופנית, ומינוני פחמימות ואינסולין נרשמו.
במחקר הוכללו 24 משתתפים (8 גברים, 16 נשים) אשר חולקו באקראי. לא היה הבדל בשינוי ההתחלתי של היפוגליקמיה <3.0 ו<3.9 mmol/L עם התראת ה-ULS מופעלת או כבויה במהלך 24 שעות לאחר האימון. עם התראת ULS "מופעל" הזמן שהיה מתחת ל-2.8 mmol/L בהשוואה להתחלה היה נמוך משמעותית (P = 0.04) מאשר עם ULS "כבוי" ב-24 שעות לאחר האימון. ברגרסיה של השפעות מעורבות, תזמון הפעילות הגופנית וה-HbA1c הבסיסי השפיעו באופן בלתי תלוי על הסיכון להיפוגליקמיה במהלך פעילות גופנית; תזמון הפעילות הגופנית השפיע גם על הסיכון להיפוגליקמיה לאחר פעילות גופנית.
החוקרים הסיקו כי CGM עם התראת ULS מפחית את החשיפה להיפוגליקמיה מתחת ל-2.8 mmol/L וב-24 שעות לאחר האימון בהשוואה להתראת סף.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
