באקדמיה קוראים לתמיכה בינלאומית במאבק נגד הרס הדמוקרטיה

"אין דמוקרטיה – אין אקדמיה". זו כותרת מאמר מערכת שפורסם בכתב העת Science ביום ה' האחרון הקורא לקהילה המדעית להתגייס למען האקדמיה בישראל. על המאמר חתומים פרופ' ש"ר עינת אלבין, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אסיה רולס מהטכניון, פרופ' שקמה ברסלר, פרופ' מיכל שוורץ ופרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן.

הכותבים מתריעים כי התקפה על הדמוקרטיה בישראל היא סכנה לעתיד האקדמיה הנסמכת על יסוד דמוקרטי איתן. הם מגוללים את הטלטלה שעוברת החברה הישראלית ב-30 השבועות האחרונים, טלטלה שמונעת על ידי "התקפות חסרות תקדים של הממשלה על עצמאות הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה, יועצים משפטיים ממשלתיים, המשטרה, הצבא, שידור ציבורי וחופש דת". הכותבים מציינים כי בתגובה, האוניברסיטאות, האקדמאים והסטודנטים בישראל הפכו לתומכים מרכזיים במחאות המתמשכות, תחת הכותרת "אין דמוקרטיה, אין אקדמיה".

המאמר מתאר את הקשר הדו-כיווני בין האקדמיה לדמוקרטיה, תוך ציון העובדה שרוב המוסדות האקדמיים בעלי הדירוג הגבוה פועלים בעיקר בתוך דמוקרטיות ליברליות. "מדינות שעוברות נסיגה דמוקרטית, כמו טורקיה, פולין והונגריה", נכתב במאמר, "חוות ירידה בהישגים האקדמיים". שחיקת הקשר הדו-כיווני הזה הוא החשש הכי גדול, שמתארים הכותבים, "כיוון שדמוקרטיה איתנה תלויה באקדמיה חופשית, כזו שמכניסה לחברה חשיבה חדשה, ליברלית, חופשית וביקורתית".

התערבות וצעדים הננקטים על ידי בעלי עניין חיצוניים, שאינם מומחים, פוגעת במצוינותה של האקדמיה, כותבים מחברי המאמר וכדוגמה הם מציינים עד כמה חיוני והכרחי למדענים הישראלים לשמור על הקשר עם הקהילה המדעית העולמית, זאת בעיקר בשל בידודה הגיאוגרפי והגיאופוליטי של ישראל. "הלימודים האקדמיים הם דינמיים ומופרים באמצעות אינטראקציות בתוך הקהילה הבינלאומית. שליטה או הגבלה של דינמיקה זו על ידי ממשל ופוליטיקה, בהכרח יפגעו במצוינות".

הכותבים מתארים כיצד בראשית החודש שלחו נשיאי רוב האוניברסיטאות הישראליות מכתב פתוח לשרים בממשלה ובו תיארו את דאגתם מפני התהליכים ההרסניים שיפגעו בעוצמתה המדעית של ישראל, כמו צמצום המימון הבינלאומי והפילנתרופי לתמיכה במוסדות מחקר ישראליים ושיתופי פעולה עם מדינות אחרות. במכתבם ציינו עוד נשיאי מרבית האוניברסיטאות כי בשל תפיסת הסכנה לחופש האקדמי, מדענים ישראלים מבקשים לעזוב את ישראל לטובת עתיד טוב יותר במקום אחר.

בין הדוגמאות לפגיעה בחופש האקדמי מציינים הכותבים את נסיונו של שר החינוך להשפיע על מינויים בגוף המנהל והרקטור של הספריה הלאומית בפברואר האחרון וכיצד ההתנגדות הציבורית עצרה את המהלך לביטול האוטונומיה של המוסד האקדמי ואת הנסיונות להשפיע על מינוי סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה.

על מנת לצייר תמונת מצב מהימנה הכותבים מפרטים וכותבים: "בשלב זה, למעלה מ-150 הצעות חוק שישנו את האופי הדמוקרטי של המדינה נמצאות בשלבי חקיקה שונים. לפחות שמונה מתוכן יגבילו ישירות את החופש האקדמי, חופש הביטוי במוסדות אקדמיים וזכויות מיעוטים, וייאכפו באמצעות סנקציות להגבלת המימון. החוקים המוצעים הללו, אם יתקבלו, מאיימים על המוניטין ומעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה העולמית".

המשמעות תהיה, לדברי הכותבים, ירידה ביכולתם של מוסדות ישראליים לקחת חלק בקהילה העולמית ולגייס מדענים מובילים, וייתכן שאף בריחת מוחות מדענים. "חוקרים מצטיינים תלויים במתקנים חדישים ויקרים, הממומנים על ידי מענקים בינלאומיים תחרותיים", הם ממשיכים.

"אם ישראל תאבד את הסביבה המדעית של חירות ומצוינות, חידוש הסכם המימון שלה עם האיחוד האירופאי, למשל, יהיה בסכנה, כולל את השתתפותה בתוכנית הורייזון אירופה, שחודשה בשנת 2021 על ידי הממשלה הקודמת. אם ינותקו מתכניות רווחיות ויוקרתיות כאלו, סביר להניח שמדענים ישראלים רבים יחפשו בית אקדמי חדש שבו ניתן לתמוך בהם כדי לבצע מחקר כחלק בלתי נפרד מהקהילה המדעית הרחבה יותר".

ובהתייחסות לנושא החינוך בכללותו, מעבר לאקדמיה, החוקרים מציינים כי חלה עלייה באוריינטציה הדתית של תכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכון וכי החשש הוא מפני מצב שבו המדע לא יעמוד עוד בחזית החינוך היסודי. ההשפעות תהיינה, לדבריהם, מדורגות, "החל מירידה בסטודנטים הלומדים לימודים אקדמיים ועד לירידה בהזדמנויות חדשניות ויזמיות בתחום המדע והטכנולוגיה".

הכותבים מסיימים את המאמר בקריאה לעמיתיהם ברחבי העולם: "ישראל מוצאת את עצמה כעת בחזית המדינות המידרדרות במהירות לדמוקרטיה חלולה עם אקדמיה מוחלשת. כדי לעצור זאת על הקהילה האקדמית העולמית להתאחד ולפעול יחדיו בנמרצות כדי להתנגד לנסיונות בישראל לערער את החופש האקדמי.

"יש צורך מיידי בעצומות מאקדמאים ברחבי העולם, מאגודות אקדמיות ומדעיות לאומיות ובינלאומיות, ומארגוני מדיניות מדעית ברחבי העולם, כמו גם באמצעים לא אלימים אחרים, להעלאת המודעות למצב ועל מנת לשמור על ההשכלה והחתירה לידע ברחבי העולם".