"אנו קוראים למשרד הבריאות להבהיר את חומרת המצב כהוויתה לדרג הפוליטי ולפעול בכול הכוח על מנת להגן על מערכת הבריאות ולתת לצוותים גיבוי מוחלט וחד משמעי מול כל המתקפות" - כך כתבו 22 ראשי המועצות הלאומיות המייעצות למשרד הבריאות במכתב חריף ששיגרו אתמול (ד') אל מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.
עוד בעניין דומה
המועצות הלאומיות הן גופים מקצועיים, רב-מערכתיים, היועצים להנהלת משרד הבריאות בתחומי הרפואה השונים ובקבוצות אוכלוסיה שונות, ברובדי המניעה, האבחון והטיפול ובהיבטים הקונספטואליים, הארגוניים, הרפואיים והלוגיסטיים הקשורים במערכת הבריאות.
ראשי המועצות מציינים כי הם מודאגים ביותר מסכנה קרובה ומוחשית למערכת הבריאות הישראלית, שהיא כפי שכתבו "מהמפוארות בעולם", ומפרטים בכל אחד מסעיפי מכתבם פגיעה בערוץ אחר, כאשר כולם יחד יוצרים את הפגיעה הקשה במערכת.
הם מתריעים בפני המנכ"ל, בין השאר, על ההתעלמות מהמלצות הדרג המקצועי, הכנסת שיקולים זרים, פגיעה בהכשרת רופאים ומקצועות הבריאות, פגיעה במקצוע הרופא, פגיעה בתרומות ובקשרים עם חו"ל, פגיעה במחקר ובחופש האקדמי, פגיעה ביחס בין פריפריה למרכז ועוד. כמו כן, הם מזכירים את התחושות הקשות של הצוותים הרפואיים אל מול מתקפות הפוליטיקאים והשלכות הרילוקיישן.
"מחובתנו, כראשי מועצות שמונו על ידי המשרד, לעדכן אתכם בתהליכים אותם אנו מזהים ככאלה המסכנים את המערכת היקרה ללב כולנו", הוסיפו וכתבו, תוך שהם מודים להנהלת משרד הבריאות על שיזמה את לימוד הבעיות שעל הפרק בפגישות שנערכו לאחרונה עם ראשי המועצות.
דוגמאות שמונים הכותבים להתעלמות מוחלטת של הממשלה מהמלצות מקצועיות והפקרה של בריאות הציבור לטובת שיקולים זרים כוללות את הפחתת המס על משקאות ממותקים ועל סיגריות אלקטרוניות כמו גם ביטול המועצה לביטחון תזונתי.
הכותבים מציינים כי גם תחום בריאות הנפש בישראל נפגע קשות: "אנו רואים מצוקה שעולה בעוצמתה ובהיקפה על זו שראינו בזמן מגיפת הקורונה. חלקים רבים באוכלוסיה סובלים כעת מדיכאון וחרדה והמערכת, הלחוצה ממילא, מתקשה לתת מענה".
פגיעה בהכשרה רפואית
בהתייחסות לפגיעה בהכשרה המקצועית של מקצועות הרפואה הם מציינים כדוגמה את הצעת החקיקה לביטול לימודים אקדמיים במקצועות הבריאות. ”המשמעות חמורה", הם כותבים, "מטפלים ומטפלות ללא הכשרה ראויה יוכלו לקבל רישיון מטפל ממשרד הבריאות".
דוגמה נוספת שהם מזכירים היא הרצון לפגוע בהר״י ולפרק את המועצה המדעית, "שמשמעותו פגיעה קשה בהכשרה הרפואית. הביטוי המובהק הוא כמובן השינוי ברגע האחרון של חוק עוזרי/ עמיתי רופא והוצאת הר״י מהפיקוח על ההכשרה תוך ניתוקה מההתמחות. כפי שהודיע ראש ועדת הבריאות "הוועדה הטילה סנקציות נגד הסתדרות הרפואית והצביעה על שינויים נגדה". "הנזק הצפוי לתהליך הנחוץ והמבורך של הכשרת עוזרי הרופא עלול להיות אדיר", מדגישים ראשי המועצות הלאומיות.
"מקצוע הרפואה עובר דמוניזציה"
בהתייחסות לפגיעה ברופאים עצמם ולא רק במקצוע, כותבים שולחי המכתב כי פגיעה זו "מתודלקת ללא הרף על ידי פוליטיקאים/יות ועל ידי אנשי תקשורת בכירים. מקצוע שהיה נערץ בתקופת הקורונה עובר דמוניזציה של ממש. רופאים מרגישים מותקפים ובמצוקה אפילו במקום העבודה". במיוחד ציינו את הרופאים מקהילת הלהט״ב ורופאים ורופאות מהמגזר הערבי - "שתי הקבוצות מרגישות נרדפות ממש".
פגיעה קשה באקדמיה ובקשרים עם חו"ל: "תחושה שלא רוצים אותנו"
הפגיעה ברופאים נובעת בין היתר גם מפגיעה באקדמיה: "הצעדים המוצעים לפגיעה באקדמיה, בחופש האקדמי, בתקצוב וכמובן בהרכב המל״ג, משמעותם פגיעה ישירה ברופאים". בהמשך ישיר לכך - פגיעה בקשרים עם חו"ל: "אנו כבר חשים בפגיעה תדמיתית קשה, תחושה של 'לא רוצים אותנו'. מחקרים קליניים מתעכבים ואולי יתבטלו, סוכנויות גרנטים מאיימות בהחרמה, מרצים/ות מחו״ל מהססים להגיע. לעתים קרובות הסיבה לא נאמרת ישירות אך ברורה לחלוטין משיחות רקע. מדובר בנזק כלכלי, נזק אקדמי ולא פחות חשוב נזק לתדמית ולמהות".
חלה ירידה משמעותית בתרומות מחו"ל, כותבים ראשי המועצות המייעצות למשרד הבריאות, ובנוסף "תורמים ותורמות ותיקים הודיעו שלא יתרמו ואף לא יבואו לישראל".
קבוצות הרילוקיישן: "לא רק רופאות ורופאים, גם צוות סיעודי ועו"ס"
ראשי המועצות הלאומיות מציגים גם את השפעת חוסר היציבות והחקיקה על הרצון של רופאים לעזוב את הארץ: "מעל כל אלה מרחף החשש אותו מציינים רופאות ורופאים צעירים שוב ושוב – 'האם נוכל לגדל את הילדות והילדים במדינה ליברלית?'. וביחד איתו החשש מפגיעה בשוויון הן בטיפול הרפואי והן בשאר תחומי החיים והחשש מפגיעה ביסודות הדמוקרטיים".
הכותבים מציינים כי התוצאה המיידית של החששות הן קבוצות הרילוקיישן – "לא רק של רופאות ורופאים, גם של צוות סיעודי, עו"ס ועוד. ומדובר במגמה הכוללת לפחות חמש קבוצות: רופאות/ים ישראלים המתכננים עזיבה, רופאים בפלושיפ הדוחים חזרה, בוגרי חו"ל שלא יחזרו לסטאז', רופאים עולים שמבטלים עלייה ומצטיינים שבוחרים ללמוד בחו״ל ולא בארץ".
"העזיבות המיידיות והכואבות הן אלו שיקרו מהר ובשקט, של אלה שממילא נמצאים בחו״ל ופשוט לא יחזרו: הרופאים שבפלושיפ שהם המנהיגות העתידית, והסטודנטים תלמידי חו״ל שהם העתודה הכמותית של המערכת. בלי שתי קבוצות אלו הנזק יהיה אדיר ומהיר מאד".
פגיעה נוספת במערכת הבריאות, שאליה מתייחסים הכותבים היא מאזן כוח האדם בתוך המדינה: "מעבר לרילוקיישן, למדינות זרות ישנן שתי תופעות מסוכנות לא פחות של רילוקיישן פנימי: מעבר של רופאות ורופאים מהפריפריה למרכז, שם הם מרגישים בטוחים יותר. התנועה כבר החלה ומשמעותה תהיה פגיעה קשה ביותר ברפואה בפריפריה", ואולי אף כואב יותר: "ניתוק מהמדינה – 'אני גר כאן פיזית אך נפשית אני במדינה אחרת', כפי שניסח זאת אחד הרופאים.
"המשמעות", הם כותבים, "עלולה להיות הפסקת כל פעילות התנדבותית. מועצות לאומיות, וועדות הלסינקי, וועדות רישום תרופות, וועדת הסל, חוות דעת למדינה, בחינות התמחות ועוד ועוד. רופאים שמרגישים שהמדינה רואה בהם אויב, לא יעשו דבר מפעולות אלו, והמשמעות למערכת קשה ביותר".
הכותבים מסכמים את מכתבם בקריאה לפעולה ומציינים כי "המועצות הלאומיות שוקדות כעת כל אחת בתחומה למפות את הנזקים ולכמת אותם, אך חשוב לראות את התמונה הכוללת ורובה הגדול עדיין איננו מגובה במספרים. כאשר יהיו נתונים יהיה מאוחר מדי!".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
