לאחרונה פורסם ב"דוקטורס אונלי" מחקר מ-Nature של חוקרים מארגון הבריאות העולמי, מוושינגטון וסטודנט לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, אשר "חשפו" את המספר "האמיתי" של המתים שגבה נגיף הקורונה בעולם, פי 3-2 כביכול ממספר הקורבנות הרשמי. החוקרים חישבו את התמותה העולמית מכל סיבות המוות במהלך המגיפה ואת התמותה "הצפויה" ללא הופעת הנגיף. את הההפרש, דהיינו התמותה העודפת, הם ייחסו לנגיף הקורונה.
החישוב הזה מופרך מיסודו. רוב אוכלוסיית העולם דרה במדינות שבהן לא קיים רישום אמין של התמותה האמיתית. בנוסף, התמותה הצפויה היא גודל היפותטי (ניחוש) שתלוי מאוד בהנחות החישוב. ללא בדיקת הרגישות של התוצאה לבחירה של הנחות חילופיות לא ניתן לשלול כי נעשתה בחירה סלקטיבית של ההנחות על מנת לקבל תוצאה "רצויה".
ואכן, חוקרים מסטנפורד הראו לאחרונה שככל הנוגע לערכים האבסולוטים של תמותה עודפת אפילו בארצות שבהן קיימים נתוני תמותה שנתיים באיכות גבוהה, המודלים החישוביים מפיקים ערכים השונים ביותר מ-10% זה מזה. לדוגמה, שינוי של יחידת הזמן המשמשת לחישוב התמותה הצפויה (למשל, שנתיים במקום שנה) יכול לשנות את תוצאת חישוב התמותה העודפת ב20% ואף להפוך אותה מחיובית לשלילית (טבלה 1, עמודה ימנית, כאן). מכאן, שהערכה המתיימרת לקבוע את התמותה העודפת העולמית בדיוק של פחות מ-2% מהתמותה השנתית אינה אמינה.
בארצות שבהן קיימים נתונים אמינים על מספר האנשים שמתו בהיותם "מאומתים", הראיות דווקא מצביעות על ספירת יתר משמעותית של מתי הקורונה, ולא ספירת חסר
בנוסף, הייחוס של התמותה העודפת כולה לנגיף הקורונה משולל יסוד: תמותה עודפת היא תופעה שגרתית ועל כן יש להשוותה לפלוקטואציות האופייניות. בפרו למשל, מסיבות פוליטיות, הוגדרה כל התמותה העודפת כתמותת קורונה, קביעה שגרמה ל"הכפלתה" תוך יום, וזאת על אף שבפרו, נגיפיים נשימתיים גורמים לתמותה עודפת לעתים קרובות.
כאשר התמותה העודפת אינה עוקבת אחרי מספר החולים, אין סיבה לייחסה אוטומטית לנגיף הקורונה. במקרים אלה ההסבר המתקבל יותר על הדעת לתמותה העודפת הוא דווקא הנזקים הישירים והעקיפים של פעולות מניעה דרקוניות כמו הסגרים.
לרוב, כשנבדקו לעומק קבוצות של מאושפזים או מתים, התברר שאצל חלק ניכר סיבת האשפוז או המוות לא היתה נגיף הקורונה. מכאן, שבארצות שבהן קיימים נתונים אמינים על מספר האנשים שמתו בהיותם "מאומתים", הראיות דווקא מצביעות על ספירת יתר משמעותית של מתי הקורונה, ולא ספירת חסר. בארצות שבהן נתוני התמותה אינם אמינים, הגיל החציוני נמוך לרוב לפחות ב-10-20 שנה ממקבילו בארצות המערב. עקב התלות החדה של קטלניות הקורונה בגיל – שיעור הקטלניות מוכפל בערך כל כחמש-שש שנים – בארצות הללו, לא יכלה הקורונה (להבדיל מהסגרים) לתרום לתמותה עודפת משמעותית.
מדובר בזן חדש ומטריד של מחקרים בנושא הקורונה שהתקבלו לפרסום בעיתוני מדע מובילים וחולקים כשלים מהותיים, שסביר שלא היו מאפשרים פרסומם על ידי עורכי העיתונים המדעיים בתקופה שקדמה למגיפה
לסיכום, לא ניתן כלל לקבוע מהי התמותה העודפת הגלובלית בדיוק שבו התיימרו החוקרים לעשות זאת, ובפרט, לא ניתן לקבוע שתמותה זו יוצאת דופן או שמקורה דווקא בהידבקות בנגיף עצמו ולא בנזקים המשניים של האמצעיים למניעת התפשטותו או בסיבות אחרות.
המחקר המדובר הוא דוגמה לזן חדש ומטריד של מחקרים בנושא הקורונה שהתקבלו לפרסום בעיתוני מדע מובילים והחולקים כמה מהמאפיינים הבאים:
א. כשלים מהותיים, שסביר שלא היו מאפשרים פרסומם על ידי עורכי העיתונים המדעיים בתקופה שקדמה למגיפה.
ב. מסקנות מעוררות פחד, שאינן נתמכות על ידי הממצאים או שמעניקות תוקף ודאי לקו הממשלתי.
ג. מחברים שאינם ידועים כבעלי הישגים מחקריים משמעותיים מהתקופה של לפני המגיפה, או שמשויכים לגופים ממשלתיים, בין-ממשלתיים או מסחריים, או לעמותות הנתמכות על ידי גופים כאלה.
ד. אימפקט תקשורתי גדול.
ה. שימוש במידע סלקטיבי ממקור שאינו נגיש או במודלים מתמטיים "מתוחכמים" שלמרבית אנשי הרפואה קשה לנבור בפרטיהם.
דוגמאות נוספות למחקרים מהזן הזה:
באוקטובר 2021 פורסם במערכת הפרסומים של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, ה-CDC, מחקר שמצא שלהימנעות מלבישת מסיכות בילדים קורלציה עם מספר מקרים גבוה יותר. לאחרונה, פורסם מחקר, שהפעיל אותן השיטות, על בסיס אותם נתונים אך על מספר גדול יותר של מחוזות ובמשך תקופה ארוכה יותר. והתוצאה? ה"קורלציה" שמצא ה-CDC בין אי לבישת מסיכות בילדים ובין מספר המקרים, נעלמה. אמנם, לעתים מתברר שקורלציות מקריות בדגימה קטנה נעלמות בדגימה רחבה יותר, אך העובדה שתוצאות המחקר, שסותרות מחקרי הקצאה אקראית (Randomized Control Trial) קודמים, התאימו לעמדה הרשמית (והפוליטית) של ה-CDC בנושא מחשידה להטיה.
המחקר המעודכן והאמין יותר שהראה שלבישת מסיכות אינה מצמצמת הדבקה נשלח אף הוא אל מערכת הפרסומים של ה-CDC, אך זה סירב לפרסמו! כאן כבר לא מדובר ב"הטיית פרסום" (Publication bias) תמימה שמעדיפה מחקרים המציגים תוצאה על אלה שמציגים את היעדרה. מדובר בגוף ממשלתי, המפעיל אמצעי דרקוני, מצדיקו במחקר שגוי, תוך שהוא מודע לקיומו של מחקר זהה אך עדכני ורחב יותר, בעל תוצאות הפוכות, ואז הולך אף רחוק יותר ומצנזר אותו.
באותם ימים פרסמו חוקרי ה-CDC מחקר אשר בחן את התמותה הכללית, מכל הסיבות שאינן קורונה, בקרב מחוסנים ולא מחוסנים, ומצא שהתמותה הכללית בקרב הלא מחוסנים גבוהה לערך פי 3 מאשר זו של מחוסנים.
המחקר היה אמור להדליק נורת אזהרה בנוגע לאמינות של הדיווחים על יעילות גבוהה מאוד של החיסון נגד מוות מקורונה: בלתי סביר שחיסוני המרנ"א הם תרופת פלא נגד כל גורמי התמותה (כולל תאונות דרכים, למשל) ולכן אם התמותה באוכלוסיית הלא מחוסנים נוטה להיות גבוהה פי כמה מזו של המחוסנים, הרי שההערכה הסבירה היא שהיעילות האמיתית של החיסונים נגד מוות מקורונה קטנה משמעותית מזו המדווחת, ושהלא-מחוסנים מתים יותר מקורונה גם בגלל שהם פשוט מתים יותר מכלל סיבות המוות.
ישנן דוגמאות רבות של מחקרים ישרים וטובים שנדחו כי לא התאימו לנראטיב שרשויות הבריאות קידמו. לדוגמה, מחקרים שהראו שגלי המגיפה דועכים גם ללא סגרים, כפי שאירע בשוודיה, יפן, סרביה, פלורידה ועוד
למרות זאת, במקום לבחון מחדש את הערכותיהם לגבי יעילות החיסונים במניעת מוות מקורונה, בחרו חוקרי ה-CDC להציג את תוצאות המחקר כ"הוכחה" לכך שהחיסון יעיל ובטוח במיוחד.
מנגד, ישנן דוגמאות רבות של מחקרים ישרים וטובים שנדחו כי לא התאימו לנראטיב שרשויות הבריאות קידמו. לדוגמה, מחקרים שהראו שגלי המגיפה דועכים גם ללא סגרים (כפי שאירע בשוודיה, יפן, סרביה, פלורידה ועוד).
מדובר במגמה בעייתית ביותר במדע וברפואה אשר מטה את הידע המדעי ומטעה אותנו, רופאים, חוקרים וציבור רחב. הנראטיב השגוי של "מגיפת קץ האנושות" ו"החיסון כתרופת הפלא" נבנה במידה רבה על מחקרים מהזן המדובר. ראוי כי חוקרים, עורכי העיתונים ורשויות הבריאות יבדקו את עצמם בבואם לפרסם עבודות מחקר.
ראוי גם כמובן כי אנו, צרכני המידע, נחזור לקרוא מאמרים במקור בקריאה ביקורתית, כולל את סעיף ה"שיטות", ונחדל להסתמך על מצגות צבעוניות ועמוסות הלועסות עבורנו מידע מעבודות מגמתיות. או אז, לא רק נגלה שהסיפור האמיתי של מגיפת הקורונה שונה בתכלית מזה שמשווקים לנו השכם והערב, אלא גם נתניע חזרה של המדע והרפואה למה שהם אמורים להיות.
ד״ר יואב יחזקאלי הוא מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה בתכנית לניהול מצבי חירום ואסון, ממקימי צוות הטיפול במגיפות, רופא מחוזי ומנהל מחוז לשעבר בקופות חולים
ד"ר אורי גביש הוא פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ומודלים ויועץ בתחום הביו-רפואה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
