מודולציה של דיכוי חיסוני מתווך פקטור גדילה אנדותליאלי ווסקולרי (Vascular endothelial growth factor) דרך עיכוב יצירת כלי דם (Angiogenesis) עשויה להגביר את הפעילות של מעכבי נקודות בקרה חיסוניות. החוקרים דיווחו על התוצאות משלב מציאת המינון ומשלב II הראשוני של מחקר שלב Ib/II שבדק טיפול עם Lenvatinib ו-Pembrolizumab בקרב מטופלים עם גידולים מוצקים מתקדמים נבחרים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו מטופלים מתאימים עם סרטן כליה (RCC – renal cell carcinoma) גרורתי, סרטן רירית הרחם, סרטן של תאי קשקש בראש צוואר (SCCHN – squamous cell carcinoma of the head and neck) או סרטן בשלפוחית השתן. המטרה המרכזית של שלב Ib הייתה לקבוע את המינון המקסימלי הנסבל (MTD – maximum tolerated dose) של Lenvatinib יחד עם Pembrolizumab (200 מ"ג במינון תוך ורידי אחת לשלושה שבועות). בהרחבת העוקבה שתוכננה מראש בשלב II, המטרה המרכזית הייתה שיעור תגובה אובייקטיבי לאחר 24 שבועות (ORR 24 שבועות) תחת המינון המומלץ לפי שלב II.
במחקר כולו השתתפו 137 מטופלים, כאשר 13 מתוכם הצטרפו בשלב Ib ו-124 הצטרפו בהרחבת העוקבה הראשונית בשלב II. החוקרים מצאו שתי תופעות לוואי מגבילות מינון (DLTs – dose-limiting toxicities; כאב פרקים בדרגה 3 ותשישות בדרגה 3) בשלב המינון הראשוני (Lenvatinib במינון 24 מ"ג/יום יחד עם Pembrolizumab). בנוסף, לא זוהו DLTs בשלב הבא בו בוצעה דה-אסקלציה של המינון, כך שהחוקרים קבעו את ה-MTD המומלץ בשלב II כ-20 מ"ג/יום Lenvatinib יחד עם Pembrolizumab.
תוצאות המחקר הראו כי ה-ORR24 שבועות היו: RCC,י63% (19/30; רווח בר סמך 95%: 43.9-80.1%); סרטן רירית הרחם, 52% (12/23; רווח בר סמך 95%: 30.6-73.2%); מלנומה, 48% (10/21; רווח בר סמך 95%: 25.7-70.2%); SCCHN,י36% (8/22; רווח בר סמך 95%: 17.2-59.3%); NSCLCי(non-small cell lung cancer),י33% (7/21; רווח בר סמך 95%: 14.6-57.0%) וסרטן שלפוחית השתן, 25% (5/20; רווח בר סמך 95%: 8.7-49.1%). בנוסף, החוקרים מצאו כי תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הקשורות לטיפול היו תשישות (58%), שלשול (52%), יתר לחץ דם (47%) ותת פעילות של בלוטת התריס (42%).
החוקרים הסיקו כי טיפול המשלב Lenvatinib ו-Pembrolizumab הדגים פרופיל בטיחות הניתן לניהול יחד עם פעילות אנטי-גידולית מבטיחה בסוגים נבחרים של גידולים מוצקים.
מקור:
Taylor, M.H. et al. (2020) Journal of Clinical Oncology 38,11.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
