פודקאסט

פרופ' ירון ניב: "רפואה מתגוננת מביאה לנטישת מקצועות ברי סיכון"

סגן מנהל המרכז הרפואי רבין בראיון ל-Doctalk: "כ-30% מהחלטות הרופאים נובעות מרפואה מתגוננת וכסת"ח. חייבים למזער את התופעה". על תעשיית הרשלנות הרפואית: "עלות התביעות הללו הוא 1.5-4 מיליארד ש"ח. זה תקציב של בית חולים". האזינו לתכנית המלאה

03.10.2017, 14:55
הילה קורח, מאיה רונן ופרופ' ירון ניב

פרופ' ירון ניב, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל המערך לניהול סיכונים ולאיכות, בראיון מיוחד ל-Doctalk לקראת כנס היסוד של החברה לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים, שייערך ב-17.10. פרופ' ניב התייחס לשורה ארוכה של נושאים בתחומי ניהול סיכונים, רשלנות רפואית, רפואה מתגוננת ועוד.

"ישנן לא מעט עבודות שמראות שכ-30% מההחלטות הרפואיות נובעות מרפואה מתגוננת וכסת"ח. איך מגדירים רפואה מתגוננת? הכוונה להחלטות שרופא קיבל, והוא לא היה מקבל אם לא היה חושש מתביעות עתידיות. חייבים למזער את התופעה. אנו רואים שזה מביא גם לנטישת מקצועות ברי סיכון כמו מיילדות".

"מדובר גם בחרב פיפיות" המשיך פרופ' ניב, "הרי אם אני שולח מטופל ל-CT בלי שהיה צורך, הוא חוטף את הקרינה. אם אני עושה קולונוסקופיה שלא היה בה צורך, המטופל חשוף לפרפורציה. כלומר גם קיבלתי החלטה רפואית שגויה וגם לא בהכרח הורדתי את הסיכון".

"אנחנו חייבים להעלות מודעות לניהול סיכונים ובטיחות המטופל. הפרוצדורות הפשוטות נזנחות וזה הרבה פעמים מה שמוביל לתקלות. עלות התביעות על רשלנות רפואית, לפי מבקר המדינה ב-2015, הוא 1.5-4 מיליארד ש"ח. זה כל התקציב של המרכז הרפואי רבין. תחשבו מה היינו יכולים לעשות אם לא היינו צריכים להוציא את הסכומים האלה על תקלות בטיפול".

בנוסף, פרופ' ניב חשף בראיון את המטרות והיעוד של החברה לבטיחות המטופל וניהול סיכונים, דיבר על תהליך האקרדיטציה, מדיניות התחקור, שיתף בסיפורי מקרה ועוד. בפינת המתמחה - ד"ר ניזאר אנדריא מהמערך הקרדיווסקולרי בפוריה, על המסלול הייחודי שעשה.

לו"ז האזנה:

1:20 לקראת כנס היסוד של החברה לניהול סיכונים

7:15 איך מקדמים את הבטיחות ברמה הפרקטית

10:30 תעשיית הרשלנות הרפואית

19:05 רפואה מתגוננת

27:40 מדיניות התחקור

32:17 איפה טעיתי? סיפורי מקרה

42:01 אקרדיטציה - בעד ונגד

47:19 חזון לעתיד

51:42 פינת המתמחה - ד"ר ניזאר אנדריא הולך בעקבות הלב

האזנה נעימה!

לכל הפרקים של Doctalk

נושאים קשורים:  פודקאסט,  doctalk,  פרופ' ירון ניב,  המרכז הרפואי "בילינסון",  רפואה מתגוננת,  נסב"ר
תגובות
04.10.2017, 11:15

הנני מסכים איתך לחלוטין.
אך מה לעשות שאנו חיים במדינה שבה זריקת נעל על הוד מלכותה דורית בייניש שווה 3 שנים "בפנים" ואונס רק שנה?
רוב רובם של השופטים פה זה לא מגדל בבל של הIQ, כולל רוב הבכירים ביותר וכל מי שמביט רואה זאת ונמנע ממצב בו גורלו יהיה נתון לשיפוטם (צריך לקרוא תהלים לז ואינני דתי כלל).
אפילו בארהב המסוכנת מבחינת תביעות המצב טוב יותר.
שליחות זה יפה, אך יש גם משפחה.

08.02.2018, 21:57

אין לכם מושג עד כמה זה נכון , הרבה רופאים לצערי הינם בעלי אופי חלש ובנוסף לזה אנשים אינטליגנטים , הסתירה פה , שאינלגנט - זה חוסר ולא תכונה חיובית בזמן של בלגן מהותי במסגרת הרפואית , לכן פחד+טינטלגנציה מראה על פחד ותוצאה של זה עיוות החשיבה והחלפת עדיפויות שהינם מתחלפים באופן הבא : 1) קודם כל לא לפגוע בעצמך על ידי אי כתיבת מעקב או לפחד שמפספסים אבחנה אז לוקחים את כל הבדיקות ועושים את כל הדימות , וזה נובע מפחד לגביי מעמדך ולא ממצב החולה שלא עומד במקום הראשון . ואז הם ( פנימיות לרוב ) מזמינים בלילה את כל היועצים , קרדיולוג , נפרולוגים נוירולוגים , כירורגים כמובן לא לפספס. וזה הכל סליחה על הביטוי , כיסוי תחת מפחד! בן אדם כזה לא בנוי להיות רופא . אני בתור מתמחה שעבד בתורנויות רק בטיפול נמרץ לב מהיום הראשון של ההתמחות , הייתי בטוח בעצמי ולא הייתי מפחד לשאול כל מה שלא יודע אצל האחיות בעלות נסיון אדיר והן עזרו לי והביטחון שלי והתפקוד במחלקה היה תוך שבועות בגלל הסברים ועזרה של אחיות בעלות תואר שני ובעלות נסיון וידע אדיר שלצערי רופאים צעירים לא מבינים זאת ומפרשים זאת כחולשה לשאול אחות - כאלו גם לא מקומם הבית חולים .
בכל היועצים שהייתי בפנימיות בגלל שקראו לי בגלל בעיה ללבית , 10% פחות היה קשור לקרדיולוגיה . כי הם לא חושבים מה יש לחולה אלא מסמנים וי על מה שאין , ככה לא עובדים רופאים .
בזמן עבודה רופא צריך 1) לאבחן מהר ולתת טיפול ! כל השאר לאחר מכן , הרוב לא עושים זאת כי שתפו להם את המוח עם הנהלים של לרשום כל דבר ולהגן על עצמך בכתב . מה אנחנו רופאים או מגני תחת אישי ? כל עוד זה יתפוס מקום ראשון בישיבת הרופא , אין עתיד וזאת אשמת מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות וכוננים . חוץ ממחלקה של טיפול נמרץ לב בוולפסון ששם המנהלים מלמדים אותך מצוין וכמו שצריך ומקום ראשון תמיד החולה , תמיד , ומזל שהחינוך שלי היה שם והשקפה שלי לא נפגעה בגלל זה אז אני מודה להם על הלמידה ולאחיות שהיו אומרות לך ומנחות אותך כשאתה בדרך אולי לא נכונה לדעתם , ואני כל הזמן מקשיב כל הזמן . אז תפסיקו לדאוג לתחת שלכם ותתחילו לטפל בחולים