פודקאסט

פרופ' שי אשכנזי: "הורה שלא מחסן את הילד שלו - שלא יקבל קצבת ילדים"

יו"ר האיגוד לרפואת ילדים בראיון ל-Doctalk: "זו החלטה שאינה פוגעת בילד ולוקחת בחשבון שיזדקק ליותר שירותי בריאות". על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה: "מיצינו את הטיפול באנטיביוטיקה. חייבים להגביר טיפולים חדשניים יותר". האזינו לתכנית המלאה

27.09.2017, 13:45
מאיה רונן ופרופ' שי אשכנזי

פרופ' שי אשכנזי, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים ומנהל מחלקת ילדים בשניידר, בראיון מיוחד ל-Doctalk, הפודקאסט של הקהילה הרפואית בישראל בהנחיית מאיה רונן והילה קורח. פרופ' אשכנזי התייחס בין היתר לנושאים הבוערים בתחום רפואת הילדים ופעילות האיגוד.

"חיסונים הוא ההישג הגדול ביותר של הרפואה המודרנית, יותר מאנטיביוטיקה וניתוחי לב, אך ההצלחה שלהם היא האויב שלהם כיוון שאנשים חושבים שאין יותר צורך בהם. אבל אנו רואים מקרים שבהם ירידה בשיעור המתחסנים מעלה את כמות הנדבקים במחלה, כפי שקרה עם החצבת באירופה אשר הובילה לעשרות מקרי תמותה. בעידן האינטרנט, כשכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, יש המון דיסאינפורמציה לגבי חיסונים וזה משפיע על קבוצה קטנה של הורים".

"יש מקום להכריח הורים לחסן את ילדיהם, אך חשוב שהצעדים הללו לא יפגעו בילדים עצמם" המשיך פרופ' אשכנזי, "לדוגמא, בארה"ב מחייבים הורים להראות פנקס חיסונים של הילד בהרשמתו לביה"ס. הבעיה היא שילד שלא חוסן נפגע פעמיים - גם לא חיסנו אותו וגם הוא לא הולך לבי"ס. מה גם שהורים יכולים להצהיר שהם נגד חיסונים וזה עובד להם".

"בצרפת מנעו קצבת ילדים להורים שלא מחסנים את ילדיהם. יש בזה היגיון ואני חושב שאני בעד. גם בארץ התקבלה בזמנו החלטה להקטין קצבת ילדים למי שלא מחסן את ילדו. זה לגיטימי - גם לא פגעת בילד וגם לקחת בחשבון שכנראה יזדקק ליותר שירותי בריאות".

בתכנית שהוקדשה כולה לרפואת ילדים, התראיינה גם ד"ר מירב אלוביץ', מתמחה ברפואת ילדים בבית החולים "זיו" בצפת, שהתריעה על העומס על המתמחים במחלקה: "אנחנו עושים 8 תורנויות בחודש וכולם כאן מרגישים שאנחנו לא באמת מצליחים לקבל מה שצריך מההתמחות הזו. מתמחה שעובד כמות כזו של שעות לומד פחות וקולט פחות - ובסוף גם עובד פחות טוב".

"זו בעיה מתמשכת של כוח אדם שקיימת כבר זמן רב. עירבתי את מרשם בנושא והם ייעצו לנו לדבר עם ההנהלה, וכך עשינו. אנחנו עדיין מחכים להתפתחויות ותשובות מההנהלה, אבל כרגע אני לא רואה פתרון באופק. אנחנו תופסים תורנויות של מיון, פגיה וטיפול נמרץ ואין מישהו נוסף שיתפוס את התורנויות האלה בזמן הקרוב, גם אם יביאו עוד מתמחה".

לו"ז האזנה:

3:50 למה רפואת ילדים

6:35 הורים שלא מחסנים את ילדיהם

13:50 הכשרת רופאי הילדים ומחסור בתקנים

19:14 מהי הכשרה טובה ברפואת ילדים

25:07 הנושאים האקוטיים שעל הפרק

30:04 סיפור מקרה - תינוק ללא לב שמאלי

32:40 עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה - מה הפתרון

39:03 פינת המתמחה - ד"ר מירב אלוביץ' מחכה לעוד תקנים ב"זיו", צפת

האזנה נעימה!

לכל הפרקים של Doctalk

נושאים קשורים:  פודקאסט,  doctalk,  פרופ' שי אשכנזי,  חיסונים
תגובות
 
אנונימי/ת
27.09.2017, 21:14

צריך לשלול רשיון לרופאים שמדברים כמוך

אנונימי/ת
27.09.2017, 22:07

אמירה אומללה שמוטב היה לו לא נאמרה.
כל הרעיון של קצבאות ילדים שהן נתנות ללא תנאי ואף ללא קשר למצב הכלכלי של ההורים (עשירים ועניים מקבלים את אותו סכום). אפשר אולי לדון בביטול גורף של הקצבאות, אבל ההצעה של שי לא רק שמנוגדת למהות קצבת ילדים, היא רק תעורר עוד אנטגוניזם נגד החיסונים.

אנונימי/ת
27.09.2017, 22:26

מסכים

אנונימי/ת
28.09.2017, 15:23

האם הרופא הנכבד מוכן להציע שלילת קצבת זקנה ואולי גם פנסיה ממעשנים לאור צפי הוצאות הטיפול בנזקי העישון ? אולי גם לגבות כסף מנפגעי תאונות כי לא היו זהירים לאור הוצאות הטיפול בהם ? אולי נשלול קצבאות מאלכוהוליסטים ? מזונות ?
אין גבולות לשחצנות הרופאים. אחר כך מרביצים להם.

אנונימי/ת
28.09.2017, 21:52

אולי אתה זה שהרביץ לרופאים ואנשי ביטחון באיכילוב היום?

אנונימי/ת
29.09.2017, 23:01

יש משהו בטענת האנונימי, אבל לפחות בנוגע לחיסונים הטיעון הוא לפגיעה ישירה בזולת. אבל מה בנוגע לאנשים, למשל, שלא מקפידים על היגיינה ובשל כך נדבקים במחלות זיהומיות ומדביקים אחרים? אנשים חולים שמגיעים בכל זאת לעבודה ומדביקים אחרים?

אני בעד מדיניות ממשלתית חיובית של עידוד. למשל, במקום לשלול קצבאות ממי שלא מתחסנים, למה שלא ניתן תוספת לקצבה למי שכן מתחסנים?

אנונימי/ת
28.09.2017, 21:51

מיליוני אנשים מתחסנים בעולם ורק בודדים נפגעים מתופעות לוואי. אין ולא הייתה פעולה רפואית שהצילה יותר אנשים מאשר מתן חיסונים.
יש להצטער שלקית בסיבוכים, אבל זה לא מקנה לך זכות להפיץ שקרים ולהתייחס לרופא מומחה ידוע ומכובד בצורה צינית וארוגנטית.

אנונימי/ת
28.09.2017, 22:31

תרומתם של חיסונים (וזה מאוד תלוי איזה חיסונים) אינה מצדיקה שלילת קצבאות ילדים. מה גם שאין תמימות דעים לגבי החיסונים הנדרשים. אם תבדוק את תכנית החיסונים ביפן תראה שהיא הרבה יותר מצומצמת, ותוחלת החיים שם אף גבוהה מאשר בישראל.
בניסויים הקליניים שבודקים חיסונים לא משויים אותם מול הזרקת סליין, אלא מול הזרקת אג'ובנט (שגם לו יש תופעות לוואי - בדוק מאמרים של שיינפלד) - מה שגורם לטשטוש בהבדלי תופעות הלוואי בין קבוצת המחוסנים לקבוצת הביקורת.

29.09.2017, 15:34

http://www.biondvax.com/2016/09/professor-shai-ashkenazi-appointed-to-biondvaxs-scientific-advisory-board/
1. תמיד רצוי להוסיף לכתבה כזו גילוי נאות.
2. לא לכל החיסונים יש ערך זהה. התמותה מחצבת למשל היתה נדירה מאד גם כשהמחלה היתה נפוצה. תמותה בסדר גודל של מספר עשרות בשנה, במדינות של מאה מליון איש אינה בגדר מגיפה. לחיסון של מליוני אנשים יש בהכרח תופעות לואי, ובהחלט סביר להניח שתופעות לואי חמורות או קטלניות יקרו בסדר גודל של עשרות בשנה גם כן. הגיע הזמן לדבר מדע אוביקטיבי ולא מוטה, עם פחות קלישאות ויותר הקשבה גם "לציבור ההדיוט" כביכול. הגיע הזמן לעסוק פחות בהפחדה ויותר בשיח עובדתי.
3. יישר כוח על: הדגשת חשיבות בריאות השיניים, על הדוגמאות הנכונות לחשיבות הטיפול האנטיביוטי בזמן להצלת חיים ולמניעת נכות ועל חשיבות הדרכת בני המשפחה.

אנונימי/ת
03.10.2017, 10:31

דווקא חצבת היא לא דוגמה טובה. התמותה מחצבת אינה נמוכה כפי שאתה מתאר. היא יכולה להגיע ל 0.1%-0.5% בארצות מפותחות, והרבה יותר מזה בארצות בהם קיימת תת תזונה (בעיקר מחסור בויטמין A). אשר מדובר במחלה כזו מדבקת, שבפועל כולם ידבקו בה ללא חיסון- זה לא שיעור נמוך בכלל. בנוסף יש לה גם סיבוכים אחרים (המפחיד ביותר הוא SSPE, שיכול לקרות גם לאחר חיסון, אך בהסתברות נמוכה הרבה יותר).
החיסון לחצבת נחשב ליעיל מאוד, פשוט עקב מקדם הדבקה גבוה (R=20 בערך) יש צורך בכיסוי חיסוני מאוד גבוה כדי לבער את המחלה. אם היינו מגיעים לכיסוי הרצוי בכל העולם, ככל הנראה שחצבת הייתה מבוערת, ואפשר היה להפסיק לחסן נגדה.

החיסונים עשו עבודה טובה גם באבעבועות שחורות ופוליו (וירוסים מסוג 2,3 מוגרו ונשאר רק 1, אם אינני טועה).
גם במניעת אדמת מולדת יש הצלחה לא רעה (זו למעשה מטרת החיסון, ולא מניעת אדמת בילדים, שהיא מחלה קלה).
אבל זה נכון שיש מחלות אחרות בהן החיסונים פחות יעילים, וערכם מוטל בספק.
החיסון העונתי לשפעת הוא דוגמה לכך.