במרכז הרפואי "הדסה" עין כרם בוצע בהצלחה ניתוח חדשני להשתלת שתל שמיעה בגזע המוח. בית החולים מסר, כי זו הפעם הראשונה שהליך כזה נעשה בו, על ידי צוות רב-תחומי של רופאים ישראלים. עד היום, הוסיפה דוברות הדסה, כאשר היה צורך לבצע ניתוחי השתלה מסוג זה במטופלים ישראלים הם נשלחו לחו"ל או שהובאו לשם כך מומחים זרים.

את ההליך עברו ב"הדסה" שתי ילדות שנולדו חרשות לחלוטין - האחת ללא אוזן פנימית כלל והשנייה נולדה ללא עצב שמיעה. הניתוח נקרא ABIי(Auditory Brainstem Implant) והובילה אותו ד"ר מיכל קאופמן, מנהלת תכנית שתל השבלול ואחראית על תחום ניתוחי אזנים ב"הדסה" עין כרם.

ד"ר מיכל קאופמן (צילום: "הדסה")

ד"ר קאופמן מסרה: "האפשרות היחידה שעמדה בפנינו על מנת להפוך את שתי הפעוטות, אחת בת שנתיים והשנייה בת שלוש, לשומעות, היתה באמצעות ניתוח השתלה של שתל שמיעה לגזע המוח. זאת, מאחר שלאור מצבן הרפואי לא ניתן היה לפתור את מצב החירשות שלהם בהשתלת שתל השבלול' השכיח יותר בתחום ניתוחי השמיעה.

"השתל בגזע המוח הוא מכשיר אלקטרוני הקולט אותות אקוסטיים והופך את הצלילים לאותות חשמליים המועברים היישר לגזע המוח. המכשיר הזעיר בנוי משני חלקים, האחד חיצוני המכיל גם מיקרופון וסוללה נטענת והוא יושב מעל ומאחורי האוזן והופך את הצלילים לאותות חשמליים העוברים למערך אלקטרודות המושתלות בגזע המוח. האלקטרודות עוקפות למעשה את האוזן הפנימית ואת עצב השמיעה ומאפשרות לחירשים לקבל צלילים.

"אין להשוות את השמיעה הנרכשת בניתוח כזה לשמיעה רגילה. אך ללא ספק מדובר במהפך בחיי המטופלות, הישג זה התאפשר בזכות צוות ששילב טכנולוגיות חדשניות עם ניסיון נוירוכירורגי רב".

צוות הניתוח בהדסה כלל את פרופ' סרגיי ספקטור, נוירוכירורג ומנהל היחידה לניתוחי בסיס גולגולת, את צוות המחלקה לטיפולי אף אוזן גרון בהובלת פרופ' רון אלישר, מנהל האגף לניתוחי ראש-פנים-צוואר וכירורגיה משחזרת, ואת מנהל מחלקת אא"ג/ניתוח ראש-צוואר וצוות קלינאי תקשורת, מומחים בשיקום שמיעה. "רק צוות רב תחומי יכול להגיע לתוצאות כה מרשימות בניתוח כל כך מורכב ועדין", הדגישה ד"ר קאופמן.

כמה שבועות לאחר ניתוח ההשתלה בוצעה הפעלה ראשונה של השתל במכון השמיעה ב"הדסה" עין כרם, בידי צוות קלינאי התקשורת ובנוכחות אודיולוג מומחה שהגיע מאנגליה.

"לאחת המושתלות", הוסיפה ד"ר קאופמן, "יש אחות בת 17, חירשת אף היא, עם אותה בעיה ועם חוסר אפשרות לנתחה. אני יכולה לציין כי הילדות עצמן היו מופתעות מן הצלילים ששמעו לפתע, לא כל כך הבינו מניין הם מגיעים. תגובתן הייתה מחממת לב. אני בטוחה שהצלילים שהן שומעות ילכו ויתבהרו".

לדבריה, "אין בעיני סיפוק גדול יותר מן האפשרות של מתן מענה טכנולוגי המאפשר שילוב של כישורים מצוינים של הצוותים - שילוב שבאמצעותו ניתנה לנו הזכות לאפשר בהדסה שמיעה למי שנולד ללא החוש החשוב הזה".