החייאה בילודים – שכיחות, טכניקת הנשמה וסיכויי הצלחה

‏החייאה ביילוד הוא אירוע שכיח יותר סביב רגע הלידה מאשר מחוץ לבית החולים. יילודים מוגדרים תינוקות עד גיל חודש ולעתים אף חודשיים וכל אוכלוסיית הפגים - עד בשלותם.

מחוץ לבית החולים הסיבה העיקרית לצורך בהחייאה יהיה בעיקר במקרי מוות בעריסה (SIDS - Sudden Infant Death Syndrome). סיבות אחרות יכולות להיות: תאונות ביתיות, טראומה, אספירציה, מחלות זיהומיות, היפרתרמיה (תינוקות שהושארו במכוניות) ועוד.

ההחייאה ביילודים דורשת מיומנות טכנית וידע בתחום. התינוקות מגיבים מהר להחייאה והם בעלי סיכוי טוב יותר ממבוגרים להתאושש גם במצבים שבהם הודגמה פגיעה מוחית בשל אספיקסיה (חנק) שנגרמה לפני ובזמן ההחייאה. גורמים אלה חייבים לדחוף את מבצעי ההחייאה לא להפסיק מהר מדי - ולתת לתינוקות סיכוי להתגבר.

החייאה בתוך בית החולים מנצלת אמצעים טכניים שאינם קיימים מחוץ למוסד - כמו מכשירי הנשמה, משאבות עירוי, צילומי רנטגן ובדיקות מעבדה. אמצעים אלה מאפשרים תגובה טובה כדי למנוע סיבוכים ותגובות לוואי בזמן ההחייאה ובכך לשפר את תוצאותיה. את ההחייאה חייב לנהל רופא בכיר בתחום הנאונטולגיה.

הטיפול העיקרי בהחייאה מתמקד בהנשמה. ההנשמה חייבת להיות מהירה, מדויקת ותגובתית למצב הילוד. ההנשמה תהיה עם צנתר בקנה ובמקרה של קושי בהכנסת הצנתר - תתחיל עם הנשמה במסכה בליווי אמבו. יש לוודא שהצנתר בקנה ואיננו בוושט. כמו כן שאיננו עמוק מדי.

חיבורו של המונשם למכשיר הנשמה, מאפשר למנשים לדייק בנפחי ההנשמה ובניטור מערכת הנשימה. הנשמה ידנית, עלולה לגרום נזק לריאות - כמו חזה אuויר או הנשמה בנפחים נמוכים מדי. מיומנות בהנשמה, נרכשת במסגרת ההתמחות של רופאי הילדים, ביחידות לטיפול נמרץ ביילוד (פגיות). הניסיון הוא פקטור חשוב ביותר לצורך ההצלחה.

המרכיב השני, ולא פחות חשוב בהחייאה, הוא עיסוי הלב. בתינוקות, בית החזה קטן ואלסטי, וניתן בקלות לשמור על לחצי דם המאפשרים זרימת דם לאיברים החיוניים. העיסוי מתבצע על ידי הכנסת האצבעות מאחורי הגב (כמו לפיתה) ולחיצה של האגודלים על קידמת בית החזה. העיסוי יבוצע כל עוד אין דופק לתינוק ו/או כאשר הדופק איטי מדי ו/או לא אפקטיבי מספיק לייצר לחץ דם סביר.

הטיפול התרופתי, ה-כמעט יחידי, בהחייאת הילוד הוא האדרנלין המשפר את תפקוד הלב, מעלה את לחצי הדם ומגביר את הסיכוי להצלחת ההחייאה.

תרופות אחרות כמעט שאינן בשימוש. בהחייאה נכונה אין צורך בשימוש בהם. המינון יינתן בהתאם למשקלו של היילוד, ובהתאם להוראה של הרופא הבכיר בהחייאה.

לעתים יש צורך במתן שוק חשמלי, כאשר מופיעים הפרעות קצב כמו VF ו-VT. ההחלטה לשימוש ואופן השימוש, יהיה בהתאם להחלטת הרופא המנהל את ההחייאה.

ההחייאה בילוד תופסק רק כאשר מנהל ההחייאה מחליט על כך והוא זה שיקבע את מותו של התינוק.
לאחר החייאה מוצלחת, יש פעולות רבות שצריכות להתבצע על מנת לשמור על התינוק ולהמשיך ולייצבו וזה ייעשה ביחידה לטיפול נמרץ. אחת הטכנולוגיות החדשות, שהוכנסה לשימוש לאחר ההחייאה, הוא הטיפול בשמירת חום התינוק בטמפרטורה נמוכה של 33.5-34 מעלות. טיפול זה מוכיח את עצמו בהקטנת הנזק המוחי - והוא נושא למאמר לכשעצמו.

אינני יכול לסיים בלא לציין את חשיבות עבודת הצוות - רופאים, אחיות, טכנאי רנטגן ומעבדה - וכל מי שמסייע בזמן ההחייאה. תיאום בעבודה ופעולה מדויקת ואחראית, מצד כולם, משפרת את הסיכוי להצלחה ונותנת סיכויים טובים יותר לתינוק, לחזור לחיים.

* ד"ר אילן גור, מנהל מחלקת ילודים ופגים, בית חולים ביקור חולים ירושלים, הציל תינוק שנחנק בעת שינק מאמו בנסיעה באוטובוס.