ישראל במלחמה

פיתוח ישראלי: כלי דיגיטלי מקוון לטיפול מיידי בטראומה

חוקרים ישראלים, בשיתוף מיקרוסופט ישראל, הצליחו להמיר את ה"פרוצדורה לייצוב מיידי", המוכרת כהתערבות מיידית לאחר טראומה, לפלטפורמה מקוונת לשימוש עצמי

ד"ר אורן אסמן, ראש מיזם סמואלי לבינה מלאכותית אחראית ברפואה באוניברסיטת ת"א. צילום: דוברות אונ' ת"א

פיתוח חדש בהובלת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית עמק יזרעאל וחברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, יאפשר לקטוע התפתחות של תסמונת פוסט טראומה בעקבות אירוע טראומתי, באמצעות טיפול אישי, בטלפון הנייד או במחשב, המתואם למשתמש.

החוקרים הישראלים הפכו למעשה למקוונת את הפרוצדורה לייצוב מיידי (Immediate Stabilization Procedure), שפותחה על ידי ד"ר גארי קווין ומתבססת על שיטת EMDR, המוכרת כטיפול מקו ראשון לפוסט טראומה על ידי ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים.

המפתחים מסבירים כי הטכנולוגיה החדשה תאפשר התערבות קצרה בת כמה דקות שנועדה לייצוב מיידי לאחר אירוע טראומתי, כמו אירוע צבאי מטלטל. התגובה הפיזיולוגית והרגשית לאירוע מסוג זה יכולה לפגוע בתפקוד המיידי של האדם ואם היא נמשכת די זמן, היא יכולה להפוך לתסמונת דחק פוסט טראומתית.

"המטרה שלנו", הסבירו החוקרים, "היא לקטוע באיבה את השרשרת הזאת בעזרת תרגול עצמי מקוון, בטלפון או במחשב, בעזרת כ-80 קטעי וידיאו שבהם פסיכולוגים מומחים מדריכים את המטופל כיצד לפעול כדי למנוע את התפתחות החוויה הטראומתית".

הפיתוח נעשה בהובלת ד"ר אורן אסמן, ראש מיזם סמואלי לבינה מלאכותית אחראית ברפואה באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' יעל להב, ראש המעבדה לחקר הטראומה הנפשית באוניברסיטה.

"מייד לאחר פרוץ המלחמה נפגשתי עם אנשי משרד הביטחון ואז עלה הצורך בפיתוח כלים להתמודדות עם טראומה בקנה מידה לאומי", מסביר ד"ר אסמן. "פנינו לפרופ' יעל להב שהעלתה את הרעיון להמיר את ה'פרוצדורה לייצוב מיידי', המוכרת כהתערבות מיידית לאחר טראומה, לפלטפורמה מקוונת לשימוש עצמי. בשלב הבא, פנינו לחברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שהעמידה לרשותנו בהתנדבות צוות של מהנדסים ומהנדסות מוכשרים, ויצאנו לדרך".

פרופ' להב מסבירה: "ה'פרוצדורה לייצוב מיידי' נוסתה בהצלחה בארץ, במסגרת טיפול פנים מול פנים וכן באמצעות הזום באוקראינה, ונמצאה כיעילה בהפחתת מצוקה עקב טראומה. הפרוצדורה כוללת גרייה בילטרלית, כלומר הפעלה של ההמיספרות הימנית והשמאלית לסירוגין, למשל באמצעות הקשה על שתי הכתפיים, לצד חשיפה להיגדים המותאמים ספציפית למוקד המצוקה של המשתמש, כמו למשל: 'אין לך שליטה על העתיד. אתה עושה כמיטב יכולתך כדי להתמודד עם מה שיש כרגע'".

החוקרים מציינים כי לאחר השלמת הפיתוח, הם יחלו בקרוב במחקר הקליני במטרה לוודא את יעילותו של הכלי. בהמשך הם צפויים להציע את הטכנולוגיה למשרדי הבריאות, הביטחון והחינוך במטרה להנגישה לציבור בצורה הרחבה ביותר.

פרופ' להב: "כמי שמטפלת ב-Eye Movement Desensitization and Reprocessingי- EMDR ועושה שימוש בפרוצדורת ISPי- Integral Somatic Psychotherapy, אני מאמינה שלכלי שפיתחנו תהיה השפעה מיטיבה, לא רק במניעת סימפטומים פוסט טראומתיים, אלא גם במניעת קשיים רגשיים אחרים שאנחנו יודעים שמופיעים אחרי חשיפה לטראומה, כמו דיכאון, חרדה וסימפטומים גופניים".

הכלי הדיגיטלי לטיפול עצמי בטראומה הוא יוזמה אד-הוק של מיזם סמואלי לבינה מלאכותית אחראית ברפואה, שקם ביוני האחרון באוניברסיטת תל אביב. מטרת המיזם היא לייצר חשיבה בינתחומית על בינה מלאכותית ברפואה, שהיא גם רעיונית וגם יישומית - לא רק לפתח כלים, אלא גם לחשוב על המשמעות העמוקה והרחבה של בינה מלאכותית בעולמות כמו בריאות הנפש ורווחה, דיאגנוסטיקה, פיתוח תרופות, חינוך רפואי ובריאות הציבור.

בפיתוח לקחו חלק ד"ר אמיר טל מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר זוהר אליוסף מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, מהנדסים ומהנדסות מחברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח וכן אנשי אקדמיה נוספים.

נושאים קשורים:  פוסט-טראומה,  טראומה,  אוניברסיטת תל אביב,  ד"ר אורן אסמן,  פרופ' יעל להב,  חדשות,  "מיקרוסופט",  מחקר ופיתוח,  ישראל במלחמה
תגובות