ועדת הבריאות של הכנסת דנה אתמול (ג') ב"קריסת המכון הלאומי לרפואה משפטית". הדיון עסק, בין השאר, במחסור ברופאים משפטיים ובתנאי העבודה והשכר הקשים של הרופאים המשפטיים, לצד העומס המוטל עליהם.
עוד בעניין דומה
ד"ר אלון קריספין, יו"ר האיגוד לרפואה משפטית, העובד במכון, אמר כי החודש עבד 584 שעות וד"ר מאיה פורמן, רופאה משפטית במכון, ציינה: "אין פה פתרונות קסם. אנחנו מותשים מאוד מאוד. הגענו למלחמה על הקצה".
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), קרא לאוצר להציע תמריצים מידיים כדי לגייס רופאים משפטיים נוספים מדי שנה, וקרא לממונה על השכר באוצר ולמשרד הבריאות להציג לוועדה תשובות בנושא תמרוץ כספי וכן לוחות זמנים להקמת מבנה חדש למכון באבו כביר בתוך שבוע.
את הדיון יזם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שאמר כי המכון אינו יכול לתפקד בשל מבנה רעוע, תת תקצוב ומחסור בכוח אדם. "אם בעבר העיכובים היו בהוצאות חוות דעת, כיום העיכוב הוא כבר בזיהוי ובהוצאת גופות לקבורה. למשימת זיהוי הגופות של נרצחי המלחמה מתווספות משימות שגרתיות כבדיקות פורנזיות, בדיקות קליניות של נפגעי תקיפה מינית, מקרי מוות פתאומי של צעירים ותינוקות, זיהוי גופות אלמונים, חקירת תאונות עבודה, התאבדויות ובדיקת אבהות".
חה"כ בליאק הדגיש כי גודלו של המכון הוא 10%-15% מהמקובל בעולם המערבי עם יחס של רופא משפטי על כל 100-200 אלף איש. בישראל אמורים להיות לפחות 50 רופאים מומחים ברפואה משפטית, אולם במכון המשפטי עובדים רק שישה רופאים מומחים, שלוש מתמחות, חמישה טכנאים, שתי מזכירות וצלם אחד.
שלושה רופאים מהמכון לרפואה משפטית סיפרו על עבודתם בשגרה ומאז המתקפה. מנהל המכון, ד"ר חן קוגל, פתח בתיאור הפעילות ב-7.10 ואמר כי "בשבת לא ידענו את גודל האירוע, חשבנו שנוכל לטפל, כמו באסונות רבי נפגעים בעבר ואז הבנו שהמכון הלאומי אינו יכול להתמודד עם המציאות והטיפול הועבר למחנה שורה".
הוא סיפר כי די מהר הבינו שכוח האדם לא יספיק והמכון נאלץ להיעזר בתשעה רופאים משפטיים שהגיעו מחו"ל, זאת לצד גיוס 40 רדיולוגים, מומחים לדנ"א ואנתרופולוגים. "אפילו מזכירות וכתבנים גייסנו וטיפלנו ביותר מ-950 שקי גופות שהכילו איברים וביותר מ-1,600 דגימות שהמעבדה שלנו עיבדה. מדינת ישראל צריכה להיערך למצב כזה", הדגיש.
עוד אמר ד"ר קוגל כי עובדי המכון, המשטרה והארגונים שעסקו במלאכה "עשו שיא עולמי אבל התיעוד חסר". לדבריו, "כשיבואו לדון בפשעי מלחמה, לא יהיה תיעוד. אנחנו תיעדנו אך במחנה שורה לא היה מי שיתעד. כשמבקשים עדויות על אונס, אנחנו ממש מחפשים. חסרים רופאים משפטיים. משרד הבריאות עשה מאמצים רבים לעזור אבל זה לא הספיק. לא רק רופאים חסרים, יש צורך גם באנשי מעבדה וטכנאים".
ד"ר קוגל ציין כי הבעיה אינה בתקנים, אלא בכך שאנשים אינם רוצים לבוא לעבוד במכון כי הוא אינו אטרקטיבי וכי אין תמרוץ לכך. הוא הוסיף ואמר שהסכמי השכר הקיימים עוסקים רק ברופאים בבתי חולים והם אינם חלים על רופאי המכון. "עוזבים אותנו יותר משבאים", אמר. "היו לנו 14 רופאים משפטיים וכעת יש שמונה, שניים עומדים לעזוב בקרוב".
ד"ר פורמן התייחסה למצב בשגרה ולא בעת מלחמה והלינה על העיכוב במתן דו"חות משפטיים ופליליים, הנגרם מהמחסור החריף ברופאים משפטיים. "אנחנו שישה רופאים. אחד במילואים ואחד בחופשת מחלה ממושכת ואחד הרופאים הנוספים עומד לפרוש עוד חצי שנה ונהיה חמישה רופאים. מספר מקרי הרצח במדינה הכפיל את עצמו. מדינה שמכבדת את אזרחיה חוקרת מקרים של מוות. זה מקצוע שלומדים אותו חמש שנים וצריך לתעד להליך משפטי תקין. תיעוד מונע הכחשה גם בשגרה ובוודאי במלחמה. איני יודעת איך נמשיך אחרי המלחמה. מי שיוכל לעזוב – יעזוב. אישית, גם אני לא יודעת מה יהיה".
ד"ר קריספין ביקש להתמקד במה שלא נעשה בימים אלה – אין תחקור של מוות של חיילי צה"ל על ידי רופא משפטי ואין מעקב וליווי של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. הוא התייחס למחסור בכוח אדם ואמר כי צריך לשכנע אנשים לבוא לעבוד במכון. עוד סיפר כי בהסתדרות הרפואית וארגון רופאי המדינה מסייעים לרופאים במאבק על השכר.
הרופאים סיפרו כי מדי שנה מגיעים כ-30-40 סטאז'רים למכון אולם הם נעלמים בתום השנה – "הם מבינים טוב מאוד שזה לא מקום לעבוד בו בתנאים הנוכחיים". הם הוסיפו שאין מדובר רק בעניין של כסף וכי יש להקים מבנה ראוי למכון ולהציע תנאים כמו שר"פ, הכשרות, השתתפות בכנסים ועוד.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר איגוד רופאי המדינה, אמר כי אגף הממונה על השכר באוצר לא עוזר לפתור בעיות של רופאים: "רופאים משפטיים, רופאים פתולוגים, רופאים פסיכיאטרים שיש להחזיר למערכת הציבורית – לגבי כולם המפתח נמצא אצל הממונה על השכר. יש 40 מועמדים פוטנציאלים שמגיעים למכון מדי שנה – למה לא לפתור את הבעיה?!". עוד אמר כי "חייבים להניח אבן פינה למכון לרפואה משפטית חדש כבר מחר בבוקר, כי כל החלטה על תשתית וכוח אדם במשרד הבריאות מבשילה בתוך שבע עד עשר שנים".
בדיון קודם בנושא בוועדה שנערך לפני כחצי שנה, דרשה הוועדה לקבל תכנית לאומית כהחלטת ממשלה, שתתוקצב ותכלול הקמת מכון לרפואה משפטית נוסף באזור הגליל, קידום מהיר של הקמת קמפוס חדש ומתקדם למכון, קידום השכר ותנאי העסקה של הרופאים הפתולוגים והצוות הרפואי הנדרש להפעלת המכון, תכנון הכשרה והתמחות של רופאים פתולוגים ועיגון המכון כגוף סטטוטורי או יחידה מנהלית עצמאית.
שני שרביט, סמנכ"לית הון אנושי במשרד הבריאות, אמרה כי המכון לרפואה משפטית נמצא בסדר עדיפות הכי גבוה במשרד. "אנו עושים כל מה שאנו מסוגלים לתעדף – נסיעות לחו"ל, תקציב, כנסים, המנכ"ל מעורב אישית ומלווה". לדבריה, אפילו בנושא תקנים, שהם חסם במשרד, הוחלט למצוא דרך ולתקנן כל רופא שיגיע למכון. "שלושת הדברים שצרכים להיעשות בעיני הם שכר, מעמד המכון, שהוכר בעבר כבית חולים קטן בהקשר השכר ומקום פיזי".
לגבי המבנה החדש של המכון, שיוקם כבניין במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, אמר אורי גולדשטיין האחראי על הבינוי במשרד הבריאות, כי קיבל תקציב לתכנון שכבר החל וכעת מכינים את התשתית להתחלת הביצוע.
דניאל תור, נציג הממונה על השכר במשרד האוצר, אמר כי הוצג למשרד הבריאות פתרון לנושא השכר והנושא נמצא בדיונים וד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה הממונה על המכון לרפואה משפטית, פנתה לממונה על השכר להגמיש את הכלים כדי למצוא פתרונות לגבי הרופאים והעובדים האחרים במכון.
ח"כ שריקי אמר בתום הדיון כי במקום שהמלחמה תהווה תמריץ לפתרון הסוגיה, היא עיכבה אותו. הוא ביקש לקבל תשובות ממשרדי הבריאות והאוצר לגבי הסכמי השכר ואמר כי הוועדה ברשותו תעקוב אחרי התוצאות הן בנושא השכר והן בנושא התקדמות הקמת המבנה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
