כשל בפינוי תחת אש כאשר פצועים רבים דיממו למוות בשעה שזעקו לפינוי ללא מענה, מחסור חמור באמבולנסים ממוגני ירי, פערי מיגון בבתי החולים בדרום ובצפון, כשלים במערך בריאות הנפש הציבורי ועוד - מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן פרסם אתמול (ב') את הליקויים שאליהם נחשף בפעילות הממשלה בעקבות המלחמה וכן שלח לראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב שבו פירט את הליקויים ודרש לתקנם.
עוד בעניין דומה
המבקר הצביע על ליקויים בשירותי בריאות בחירום, על בעיה חמורה בכיתות הכוננות, במיגון ובמקלוט, על כשלים בתכנית הסיוע לתושבי קווי העימות, תקצוב ממשלתי בחירום למשרדים האזרחיים, מתן מידע והסברת פעולות הממשלה לציבור, שהות המפונים בבתי המלון, חינוך ועוד.
ליקויים רבים בפעילות הממשלה בפן האזרחי ובעורף התגלו בסיורים שערך המבקר ובכירי משרדו בחמשת השבועות מאז 7 באוקטובר במרבית יישובי קו העימות בדרום ובצפון, בפגישות עם תושבים ועם ראשי רשויות, בבתי החולים סורוקה וברזילי ובביקורים אצל המפונים בבתי המלון ברחבי הארץ.
המבקר אנגלמן התמקד בשלושה פערים מרכזיים הנדרשים לטיפול מיידי בתחום שירותי בריאות בחירום. לגבי פינוי פצועים וחללים תחת אש כתב כי "הפינוי תחת אש המחבלים הרצחניים בשבת 7.10 כשל. פינוי הפצועים והחללים, כתב, בוצע ברובו "על ידי אזרחים ועל ידי מתנדבים ממד"א, איחוד הצלה וזק"א ששמו נפשם בכפם ואף שילמו על כך בחייהם. הדבר עלה מעדויות מתנדבים שחילצו פצועים תחת אש וכן מתושבי העוטף שפירטו בפניי כיצד הם בכוחות עצמם פינו פצועים ואף חללים גם במשך שעות רבות לאחר סיום הלחימה".
עוד ציין כי לא היה תיאום בין מד"א לארגוני הצלה אחרים דוגמת איחוד הצלה ומפעילי אמבולנסים פרטיים. היעדר התיאום היה גם בהפעלת מסוקי פינוי הפצועים.
המבקר קרא לקיים תחקיר יסודי ולהקים באופן מיידי צוות בדיקה לבחינת מערך הפינוי תחת אש של אירועי שבת 7.10.23 לשם גיבוש מסקנות ראשוניות והחלטה על דרכי הפעולה בעת הזו.
חוסר משמעותי בחדרי ניתוח ממוגנים
המכתב כולל גם התייחסות לנושא פערי מיגון בבתי החולים בדרום ובצפון: "בפגישותיי בבתי החולים ברזילי וסורוקה העלו בפני מנהלי בתי החולים את פערי המיגון הנדרשים לטיפול באופן מיידי, בדגש על חדרי טיפול מצילי חיים: חדרי טיפול נמרץ, חדרי ניתוח וחדרי מכשירי דימות".
בשבת 7.10 רק 50% מחדרי הניתוח ב"סורוקה" פעלו והיה חוסר משמעותי בחדרי ניתוח ממוגנים לצורך ביצוע פעולות מצילות חיים. בהיעדר חדרי ניתוח ממוגנים, בית החולים ביצע ניתוחי חזה בפצועי הירי בחדרי לידה ממוגנים"
המבקר מציין כי בבית החולים סורוקה קיימים נכון להיום רק כעשרה חדרי ניתוח ממוגנים מתוך כ-20 חדרי ניתוח. "המשמעות היא שבשבת 7.10 רק 50% מחדרי הניתוח פעלו והיה חוסר משמעותי בחדרי ניתוח ממוגנים לצורך ביצוע פעולות מצילות חיים. בהיעדר חדרי ניתוח ממוגנים, בית החולים סורוקה ביצע ניתוחי חזה בפצועי הירי בחדרי לידה ממוגנים. כמו כן, רק כ-300 חדרי אשפוז מתוך 1,100 החדרים בבית החולים ממוגנים באופן מלא - מדובר בפערי מיגון קריטיים".
הוא התייחס גם לסוגיית פערי המיגון בבית החולים ברזילי וכתב כי "חלק ממבניו אינם ממוגנים ובית החולים ספג שלוש פגיעות טילים ישירות מתחילת המלחמה. משכך", כתב, "נדרש להשלים בהקדם את הטיפול בפערי המיגון, בפרט בכל הנוגע לחדרי טיפול מצילי חיים בבתי החולים בצפון ובדרום לשם המשך תפקודם תחת איום טילים".
עוד המליץ לגבש מתכונת טיפולים בקהילה כחלופה לטיפולים שבתי החולים אינם מעניקים בתקופה זו, כלומר טיפולים אלקטיביים ופינוי מחלקות כמו מחלקת גריאטריה, ולהקצות תקציב חירום ייעודי לבתי החולים לשם כך בפרט בדרום ובצפון. הוא כתב כי "בהיעדר תקציב מתאים, מצבם הכספי של בתי החולים עלול להקשות על התנהלותם ככל ותקופת החירום תימשך וכן לאחר חזרתם לשגרה".
מערך בריאות הנפש התנהל ללא תורה סדורה
בתחום בריאות הנפש כתב המבקר כי המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים בלבד. "מערך בריאות הנפש שהיה קריטי למתן מענה טיפולי ראשוני התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו".
בהתייחסות למענה המערך הציבורי כתב: "לאחרונה קיבל משרד הבריאות אחריות על המשך פעילות המערך בבתי המלון בהם שוהים מפוני יישובי העוטף שנפגעו קשות לפני כחודש, תוך גיוס המתנדבים ובעלי מקצוע נוספים לשירותיו. אולם גם נכון להיום, הטיפול הנפשי המוענק לוקה בפערים. מרכזי החוסן המנסים לתת מענה בתחום זה הם מעטים ומשאביהם מצומצמים ביותר, וגם הם מעניקים טיפולים רבים בטלפון או באופן מקוון".
המבקר אנגלמן קרא להקמת "תכנית חירום לאומית מתוקצבת למתן מענה מקיף לתחום בריאות הנפש ברמה המדינתית. יש חשיבות עליונה לגיבושה, תקצובה והשקתה כבר כעת, תוך מיקוד באוכלוסיות שחוו על בשרן את המראות הקשים מאירועי המתקפה והפינוי - מפוני עוטף עזה ויישובי הדרום, ילדים ובני נוער, אוכלוסיות בסיכון חרדתי ואנשי כוחות הביטחון וגורמי ההצלה".
תהליך הדרגתי ואיטי של התארגנות ממשלתית
המבקר ציין כי "לצד המאמץ המלחמתי המנוהל בקבינט המלחמה ובקבינט המדיני-בטחוני, ניכרים כשלים ופערים רבים בטיפול הממשלתי בעורף. זאת הגם שחלק משרי הממשלה והמשרדים עליהם הם אמונים החלו בפעילות נמרצת הנדרשת לעת הזו.
"ההיערכות הממשלתית לחירום אמורה היתה להיות כוללת, מפורטת, מתורגלת ומוכנה להפעלה. זהו הרף המצופה שבהתייחס אליו יש לבחון את כלל הפערים והכשלים המסתמנים בתפקוד המערכות האזרחיות בחודש הראשון למלחמה. זהו גם הרף המצופה ממדינה שהיערכותה לחירום היא נדבך הכרחי ויסודי בעמידתה למול אתגריה הבטחוניים המורכבים. החודש הראשון של תקופת החירום אינו אמור להתאפיין בתהליך הדרגתי ואיטי של התארגנות ממשלתית, אלא בהפעלה מהירה של תכניות ומערכים מוכנים", כתב.
"ביקורת המדינה תהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחריות של הגורמים הנוגעים בדבר מכלל הדרגים"
בהודעה שפורסמה באתר המבקר הודגש כי זו רק תחילת הליך הביקורת: "כפי שמסרתי בהודעה מטעמי במהלך ביקורי בשדרות בשבוע הראשון לפרוץ המלחמה, משרד מבקר המדינה יערוך ביקורת מקיפה ונוקבת במועד שאקבע לצורך בחינת הכשלים המדיניים והבטחוניים שאפשרו למחבלי החמאס לטבוח ולפגוע באופן אכזרי בכ-1,400 אזרחי ישראל ובכוחות הביטחון ולחטוף 239 ילדים, קשישים, נשים וגברים השוהים עתה ברצועת עזה וליבנו עימם ועם בני משפחותיהם".
הוא הדגיש כי "ביקורת המדינה תהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחריות של הגורמים הנוגעים בדבר מכלל הדרגים. פעילותה המקיפה של ביקורת המדינה תחל בעיתוי שאקבע. ככל שתוקם ועדת חקירה, ייבחנו גבולות הגזרה בין תחומי הפעילות של ביקורת המדינה לבין תחומי האחריות של ועדת החקירה".
לדברי המבקר, "ממיפוי הליקויים והפערים השונים המפורטים להלן עולה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל". יצוין כי חלק מן הליקויים עלו בדו"חות מבקר המדינה בעבר, לדוגמה בתחומי המיגון, המקלוט ופינוי האוכלוסיה, בטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום בחינוך ולמידה מרחוק ועוד.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
