חולי סרטן לבלב ממוצא היספני סובלים מתוצאים ירודים יותר

עד כה פורסמו נתונים מעטים בלבד בנוגע לטיפול ולתוצאים של חולים היספנים עם סרטן הלבלב, אשר העלו תוצאות סותרות. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Racial and Ethnic Health Disparities', מטרת החוקרים הייתה להעריך באופן מקיף את ההבדלים במאפיינים הבסיסיים, בטיפולים, בבדיקות הגנומיות ובתוצאים בקרב מטופלים היספנים (H) ולא היספנים (NH) עם סרטן לבלב (PC) בשלב מוקדם (ES) ובשלב מתקדם (LS).

לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית על נתוניהם של 294 מטופלים המאובחנים עם אדנוקרצינומה דוקטלית של הלבלב (pancreatic ductal adenocarcinoma) מהשנים 2013 עד 2020. המידע שנאסף כלל את הנתונים הדמוגרפיים של המטופלים, מאפיינים קליניים, משטרי טיפול, תגובה, בדיקות גנטיות סומטיות ובדיקות של שורות הנבט (germline) ותוצאי השרידות. לא נכללו מטופלים שלא נמצאו להם מספיק נתונים. השוואות של משתנה בודד כללו מבחנים פרמטריים ולא-פרמטריים בהתאם לצורך על מנת להעריך את ההבדלים בין הקבוצות H ו-NH. בנוסף, החוקרים השתמשו ב-Fisher’s exact tests על מנת להעריך את ההבדל בתדירות (frequency). אנליזת רגרסיית קוקס וקפלן-מאייר שימשה את החוקרים לצורך הערכת השרידות.

באנליזה נכללו 198 חולים שסבלו ממחלה בשלב מתקדם בעת האבחון ו-96 חולים שאובחנו בשלב מוקדם. גילם החציוני של חולים שאובחנו בשלב מוקדם של המחלה היה 60.7 שנים בקבוצת ה-H לעומת 66.7 שנים ב-NHי(p = 0.03). לא נצפו הבדלים אחרים במאפיינים הבסיסיים, בטיפולים המוצעים ובחציון השרידות הכוללת (NH 25 חודשים, לעומת H 17.7 חודשים, p = 0.28). הסטטוס התפקודי, שיעור השוליים הניתוחיים השליליים, והטיפול האדג'ובנטי שקיבלו החולים נקשרו באופן מובהק מבחינה קלינית עם שיפור ב-OSי(p < 0.05), ללא קשר למוצא האתני.

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי חולים היספניים עם סרטן לבלב בשלב מוקדם נמצאו בסיכון גבוה יותר לתמותה, עם יחס סיכונים מובהק סטטיסטית של 3.1 (רווח בר-סמך של 95% 1.39-6.90, p = 0.005) מבין החולים שאובחנו בשלב מתקדם, שיעור המטופלים ההיספנים עם ≥ 3 גורמי סיכון לסרטן הלבלב עמד על 44%, לעומת 25% ב-NHי(p = 0.006). לא נמצאו הבדלים מובהקים בנתונים הבסיסיים של הטיפולים האופייניים, שיעור החולים ללא התקדמות, ובחציון השרידות הכוללת (NH 10.0 לעומת 9.2 חודשים, p = 0.4577). במסגרת בדיקות גנומיות בחולים שאובחנו בשלב מתקדם, בדיקת קו הנבט אשר בוצעה ב-69.4% מה-NH לעומת 43.9% מה-Hי(p = 0.003) לא הראתה הבדל בין הקבוצות. בנוגע לבדיקה הסומטית, שיעור הווריאנטים הפתוגניים עם מוטציות בנות-פעולה עמד על 2.5% מה-NH ו-17.6% מה-Hי(p = 0.03).

לסיכום, חולים היספניים המאובחנים עם אדנוקרצינומה של הלבלב בשלב מוקדם נוטים להתייצג בגיל צעיר יותר, ועם יותר גורמי סיכון בשלב המתקדם. לחולים אלו נצפו שיעורים נמוכים יותר באופן מובהק של השרידות הכוללת בהשוואה לעמיתיהם שאינם ממוצא היספני. עוד מציינים החוקרים כי החולים ההיספנים היו בסבירות נמוכה יותר פי 2.9 לעבור בדיקת קו נבט, ונטו יותר לווריאנטים פתוגניים סומטיים ברי-פעולה. החוקרים מוסיפים כי רק מיעוט מכלל החולים השתתפו בניסוי קליני של סרטן הלבלב או שהוצעו להם בדיקות גנומיות. נתונים אלו מדגימים כי קיים צורך קריטי בקידום ההתקדמות ושיפור התוצאים של חולים אלו, בעיקר באוכלוסייה ההיספנית המיוצגת בתת-ייצוג.

מקור:

Halder, R., Veeravelli, S., Cheng, C. et al. Health Disparities in Presentation, Treatment, Genomic Testing, and Outcomes of Pancreatic Cancer in Hispanic and Non-Hispanic Patients. J. Racial and Ethnic Health Disparities (2023). https://doi.org/10.1007/s40615-022-01486-1