הידע הקיים אודות תוצאים של הנחת תומכן (סטנט) בעורק הקרוטידי בגישה פמורלית (Transfemoral Carotid Artery Stenting-TFCAS) מגיע מהתקופה שבה רק החלו לבצע את הפרוצדורה. במחקרים קודמים ריבדו את התוצאים לפי התייצגות סימפטומטית/ לא סימפטומטית, אך לא הדגישו את רמת הפגיעה הנוירולוגית הנצפית. במחקר קודם, החוקרים הראו כי התוצאים לאחר אנדארטרקטומיה עומדים ביחס ישר לרמת החומרה של הפגיעה הנוירולוגית. לעומת זאת, בעת ביצוע המחקר, התוצאים לאחר TFCAS לא מסווגים לפי התייצגות סימפומטית מסויימת.
עוד בעניין דומה
במחקר ניתחו מידע אודות מטופלים במאגר המידע Vascular Quality Initiative אשר עברו TFCAS בין השנים 2016-2020. המטופלים סווגו לפי מצב התסמינים לפני הניתוח; ללא תסמינים, עם תסמינים בעבר (שחלפו לפחות 180 יום טרם הפרוצדורה, עם תסמינים לאחרונה (במהלך 180 הימים שלפני הפרוצדורה). התסמינים שנבדקו כללו שבץ מוחי, TIA המיספרי ו-TIA עיני. החוקרים השוו את היארעות מוות או שבץ במהלך האשפוז בין קבוצות המטופלים הא-סימפטומטיים, עם תסמינים בעבר וקבוצות המטופלים עם סימפטומים לאחרונה - לפי סוג הסימפטום. בוצעה רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית על מנת למצוא הבדלים בין הקבוצות.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 9,807 מטופלים, 2,650 (27%) סבלו לאחרונה משבץ מוחי, 842 (9%) סבלו מ-TIA המיספרי, ו-360 (4%) סבלו מ-TIA עיני. בנוסף, 795 מטופלים (8%) התייצגו עם תסמינים בעבר ועבור 5,160 (53%) לא נמצא תיעוד של תסמינים.
נמצא כי בקרב המטופלים שעברו שבץ מוחי לאחרונה (עד 180 יום) היה שיעור תמותה/ שבץ של 5.5%, שיעור גבוה יותר מאלו שהתייצגו עם TIA המיספרי (2.4%, p<0.001), TIA עיני (2.8%, p<0.001) או ללא תסמינים (1.4%, p<0.001). שיעור היארעות של שבץ/ תמותה היתה גבוה יותר עבור מטופלים עם TIA עיני ביחס למטופלים ללא תסמינים (2.8% לעומת 1.4%, p=0.04). מטופלים עם תסמינים בעבר (מעל 180 יום) היו בסיכון מוגבר לעבור שבץ/ למות באשפוז ביחס למטופלים ללא תסמינים (3.5% לעוממת 1.4%, p<0.001). בניתוח מתוקנן רב-משתני מצאו כי לעומת TIA המיספרי, שבץ לאחרונה נמצא קשור להיארעות גבוהה יותר של שבץ נוסף/ מוות (יחס סיכויים של 2.6, רווח בר סמך של 95%, 1.6-4.3; p<0.001). באופן דומה, שבץ לאחרונה נמצא קשור להיארעות גבוהה של שבץ/ מוות, בהשוואה למצב ללא תסמינים (יחס סיכויים של 4.1; רווח בר סמך של 95%, 3-5.6, p<0.001).
כמו כן, מטופלים שעברו שבץ לאחרונה הראו סיכון מוגבר להיארעות שבץ/ תמותה גבוה יותר ביחס לאלו שעברו TIA עיני (יחס סיכויים של 2; רווח בר סמך של 95%, 1-3.9; p=0.06). בנוסף נמצא כי מטופלים שלא הציגו תסמינים לפני הניתוח היו בסיכון נמוך יותר לשבץ/ תמותה ביחס למטופלים שהציגו תסמינים בעבר (יחס סיכויים של 0.4; רווח בר-סמך של 95%, 0.2-0.6; p<0.001).
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור מטופלים שעוברים TFCAS, התבטאות של שבץ נמצא קשור לסיכויים גבוהים יותר לאירוע של שבץ או מוות במהלך האשפוז שלאחר הניתוח, לעומת אלו שעברו TIA המיספרי. כמו כן, התייצגות כלשהי של תסמינים בעבר נמצא קשור להיארעות גבוה של שבץ/ מוות לעומת מטופלים שלא הציגו תסמינים כלל. ממצאים אלו מחזקים את הגישה לפיה יש לסווג את התסמינים הנוירולוגיים לפי דרגת החומרה על מנת לבחון את הסיכון לאירוע אחרי הניתוח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
