מחקר ביו-רפואי מוצלח יכול להיעשות גם בצפון הארץ

ידוע שישנם פערים גדולים בתחום הבריאות בין יישובי המרכז ליישובי הפריפריה. היעדר תקציבים והשקעות ברפואה ובפריפריה במשך שנים הביאו לכך שבאזורי הפריפריה תוחלת החיים קצרה בשלוש עד ארבע שנים לעומת המרכז, תמותת תינוקות שכיחה פי 4.6 והמצב דומה גם בשיעורי התחלואה, כמו במחלת הסוכרת ובהרגלי עישון.

בנוסף, נוצרו פערים גדלים והולכים בין הפריפריה למרכז בזמינות ובנגישות לשירותי בריאות איכותיים ושירותים מיוחדים, כמו גם מספר מיטות לנפש ועלויות של בדיקות רפואיות. כל זאת, למרות עקרונות הצדק, השוויון והעזרה ההדדית שנקבעו בחוק הבריאות הממלכתי — שכן לאי־שוויון יש משמעויות חברתיות, מוסריות וכלכליות.

היעדר תקציבים הביא לכך שבאזורי הפריפריה תוחלת החיים קצרה בשלוש עד ארבע שנים לעומת המרכז

שני עוגנים חשובים מהווים קרן אור במצב העגום של הפערים בבריאות, והביאו לתחילתו של השינוי בפריפריה הצפונית: הקמת הפקולטה החמישית לרפואה בישראל, בצפת, והקמת המינהלת לפיתוח המחקר הביו־רפואי בגליל.

הרופא המודרני, שאמור להוביל את הרפואה, הוא זה השוזר בתוכו רפואה לשמה ומחקר רפואי. ההתפתחויות הטכנולוגיות שאנו עדים להן בשנים האחרונות דורשות רופאים טובים ומשכילים יותר, המצליחים לשלב מחקרים בסיסים וקליניים בעבודתם.

החלטתו של המשרד לפיתוח הנגב והגליל להשקיע במחקר ביו־רפואי בגליל נובעת מהמחשבה שבאמצעות השקעה ברופאים בגליל ובמחקר נצליח להעלות את רמת הרפואה באיזור לשיאים שלא ידענו קודם, ובכך גם לגרום לרופאים הטובים שבגליל להישאר בו ולהביא אליו כוחות חדשים צעירים ורעננים. עם פיתוח המחקר בגליל, לא רק שנצליח לטייב את כוח האדם והאיכות האנושית, שהם לבה של הרפואה — גם נצליח במשך השנים לפתח טכנולוגיות, פטנטים והמצאות רפואיות שמקורן ביישובי הגליל, דבר שיביא כסף רב לאזור ושדרוג נוסף של מערכות הרפואה.

התקציב הממוצע למחקר בישראל מגיע לתשעה שקלים לאדם בשנה, לעומת 100 דולר בארה"ב.

מצב ותקציב המחקר הרפואי בישראל נמוך עד כדי לגלוג. תקציב המדען הראשי במשרד הבריאות בכל המדינה גובל בבושה, ואם עדיין לא קיצצו אותו, הוא מסתכם ב–7.5 מיליון שקל. לשם השוואה, התקציב הממוצע למחקר בישראל מגיע לתשעה שקלים לאדם בשנה, לעומת 100 דולר בארה"ב.

היכן מבוצע רוב המחקר הרפואי בישראל? בבתי חולים במרכז. במצב הנוכחי, ברור שאם לא יושקע כסף במחקר רפואי בפריפריה, לא נגיע רחוק, ומצב הרפואה בפריפריה רק יחמיר. לשם כך, הוקמה על ידי השר סילבן שלום מנהלת מחקר חדשה בגליל, שתקציבה היה עם הקמתה 8 מיליון שקל לשנתיים הראשונות — עוד בטרם הופנו אליה כספים ממקורות אחרים ומענקים תחרותיים.

אנחנו עושים מהפכה בצפון. התקווה היא שתנופת המחקר בגליל תימשך תוך טיוב הרפואה והשארת הרופאים החוקרים בגליל

המטרה העומדת לנגד עינינו היא לקדם, לפתח ולהעשיר את בתי החולים בגליל. לשם כך הוצאנו קול קורא לבתי החולים בגליל להגיש הצעות מחקר רפואיות לביצוע. פרופ' איתמר שליט, מנכ"ל מינהלת מחקר, ואנוכי, יו"ר המינהלת, נדהמנו כבר בשנה הראשונה לפעילות המינהלת למצוא מספר שיא של כ–150 הצעות מחקר חדשות ומצוינות שהגיעו משישה בתי חולים בגליל.

18 הצעות מחקר נבחרו לזכות במענק כספי לתקצוב המחקר בתחומים רבים: מטרשת ושבץ מוחי, דרך סוכרת וסרטן השד ועד מחלות גנטיות והפריות חוץ־גופיות. מגוון מחקרים ונושאים שמעיד כי יש עתיד לפיתוח מרשים של ביומד רפואי בצפון. בשנה השנייה, הנוכחית, נבחרו 15 עבודות מוביליות, כולל הכנסת עבודות מדעי יסוד לתוכנית, ושוב — ראינו איכויות בלתי רגילות.

אנחנו עושים מהפכה בצפון. התקווה היא שתנופת המחקר בגליל תימשך תוך טיוב הרפואה והשארת הרופאים החוקרים בגליל כאבן שואבת לרופאים חדשים ומבריקים שישפרו את הגליל והרפואה בפריפריה.

פרופסור יהודה אדלר חבר הנהלת המרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר; יו"ר המינהלת למחקר ביו-רפואי בגליל; סגן דקאן המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה; מנהל "תלפיות שיבא" ויו"ר ועדת ההתמחות בשיבא

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה-מרקר"