דעות

שלוש הבעיות בהחלטות ועדת סל התרופות השנה

ראוי להפנות את הזרקור גם לעבר אותן החלטות של ועדת סל הבריאות לשנת 2015 שלא תפסו את הכותרות הראשיות

מדי שנה, ובמקביל לעבודתה של ועדת סל הבריאות, נחשף הציבור לאין ספור סיפורים אישים מרגשים לצד טרגדיות אנושיות. סיפורים ומצוקות אשר לא ניתן להישאר אדישים להם. מכאן, שבמציאות של משאבים מוגבלים התחרות שנוצרת בין החולים השונים על לבם של חברי הוועדה היא קשה. שהרי, כל מטופל שתרופתו נכנסת לסל, בא בהכרח על חשבון מטופל אחר שנותר מאוכזב בחוץ.

לפיכך, דווקא לאור התחרות הקשה, ולצד העיסוק האינטנסיבי בעצם העובדה שהשנה שליש מתקציב הועדה הופנה לטובת טיפול בהפטיטיס C, ראוי להפנות את הזרקור גם לעבר אותן החלטות שלא תפסו את הכותרות הראשיות. החלטות שהן לא פחות מהפכניות, פורצות גבולות או כאלו שפשוט מסמנות שחיקה מדאיגה בתקציב ועדת הסל.

רווחה ולא בריאות - אין ספק שדאגה לרווחת המטופל הינה סוגיה חשובה מעין כמותה. בין היתר נוכח הקשר שקיים בין רווחה ובין שיפור מדדי בריאות. כעת, בפעם הראשונה ועדת הסל החליטה להכניס לסל הבריאות טכנולוגיה שבמהותה משפרת משמעותית את רווחת המטופל, בדמות מחשבי תקשורת לחולים מסוימים, אך לא בהכרח את בריאותו. אך במציאות שבה קיימת תחרות עזה להכניס לסל טיפול תרופתי כזה או אחר, תחרות שבסופה תרופות חשובות רבות נשארות משיקולי חוסר תקציב על ריצפת חדר הדיונים, ראוי היה שטכנולוגיות שעניינן רווחה ימומנו ויסופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי משרד הרווחה.

בשנים האחרונות יותר ויותר חיסונים מועמסים וממומנים מתוך תקציבה הדל של ועדת הסל

למען הסר ספק, אין שום מחלוקת ביחס לחשיבות הרבה שצומחת מעצם מימון מחשבי תקשורת לאותם חולים שאינם יכולים להיעזר במכשירי פלט קולי, לוחות תמונות או טאבלטים. יתר על כן, למדינת ישראל חובה מוסרית לממן את מחשבי התקשורת לאותה קבוצת חולים. אך ראוי שהמימון יעשה דרך תקציבים ייעודיים, לא באמצעות העמסה על ועדת הסל, תוך החמרת התחרות הקשה ממילא. ועדת הסל לא היא הגוף שמתקציבו צריך להגיע המימון לטכנולוגיה חשובה זו.

שחיקה ריאלית זוחלת של תקציב ועדת הסל - חוק ביטוח בריאות ממלכתי מסדיר את מקורות המימון לשירותי בריאות בישראל. החוק מסמן את תקציב סל הבריאות כמקור המימון לשירותים רפואיים המנויים בתוספת השנייה ושמסופקים על ידי קופות החולים. זאת, בעוד שהתוספת השלישית הכוללת בין היתר חיסונים ורפואה מונעת, ממומנת מתוך תקציב משרד הבריאות עצמו.

עם זאת, וכפי שניתן לראות בשנים האחרונות יותר ויותר חיסונים מועמסים וממומנים מתוך תקציבה הדל של ועדת הסל. החל מחיסונים נגד דלקת ריאות ווירוס RSV לפגים, וחיסונים נגד סרטן צוואר הרחם (HPV) לנערות שנכנסו בשנת 2013, ועד חיסון נגד שעלת לנשים הרות (Boostrix) אשר נכנס השנה.

לראשונה קיבלה ועדת הסל החלטה לפרוץ את גבולות התקציב הנתון

כך, לאט ובשקט יחסי באמצעות מימון החיסונים מתוך התקציב המוגבל של ועדת הסל, מצליחה המדינה להתנער מחובתה להגדיל את בסיס התקציב למערכת הבריאות. מגמה זו מגבילה את יכולתה של הועדה להכניס תרופות חשובות, וגם פוגעת באפשרות להגדיל את בסיס התקציב.

מימון פורץ גבולות - לראשונה קיבלה ועדת הסל החלטה לפרוץ את גבולות התקציב הנתון ולהכניס לסל הבריאות 2015 תרופות וטכנולוגיות בסך 324 מיליון ש"ח. המשמעות האופרטיבית היא, שהתקציב הצפוי לעמוד בפני חברי הועדה בשנה הבאה יקטן ב-24 מיליון ש"ח. מצד אחד, נראה שמדובר בהחלטה אמיצה שבכוחה להטיב את מצבם של חולים רבים כבר עתה. החלטה שבנסיבות מסוימות עשויה להוות מעין מנוף לחץ, ובפועל להכתיב הגדלה עתידית של תקציב הועדה. מצד שני, כל עוד תקציב ועדת הסל אינו מעוגן בחוק, וכל כולו מבוסס על נדיבותה של ממשלה עתידית, קיים חשש אמיתי לגובה התקציב שיעמוד בפני חברי ועדת הסל שנת 2016.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  ועדת סל התרופות 2015,  חיסונים,  רווחה,  מערכת הבריאות,  תקציב הבריאות
תגובות