הזקנה במסדרון זכתה להתעניינות מחודשת כמייצגת את המחסור במשאבי הבריאות, ובצדק. על אף ההתקדמות בטכנולוגיות הבריאות היא עוד כאן, עם ההשפלה והסבל. חוויתי, כרבים, אשפוז של בן משפחה בערוב ימיו. האשפוז היה בחדר גדול ויפה, בתנאים טובים בהרבה מהזכור לי כמתמחה ברפואה פנימית לפני 25 שנה.
עוד בעניין דומה
ואולם, מה שהיה חסר היה דווקא תשומת לב ואמפתיה. אולי הזקנה במסדרון שאיש צוות היה יושב לידה כמה דקות ומלטף את ידה, היתה מעדיפה להיות במסדרון עם תשומת הלב מאשר לשכב בחדר נאה אך בודדה ועזובה.
מערכת הבריאות אינה בת קיימא לאורך זמן. חסרים בה כוח אדם ומשאבים לתת מענה להזדקנות האוכלוסיה. אבל כל השקעה שתיעשה במבנה ובתהליכי העבודה הקיימים לעולם לא תדביק את התפתחות הצורך ולא תניב את התוצאה הרצויה - יותר בריאות לאוכלוסיה.
זאת מפני שבעיות השורש נותרות על כנן: מערכת יחסים מטפל-מטופל היא צרכנית ונעדרת אמון; היעדר שיתוף אמיתי ואחריות של המטופל לטיפול בו עצמו; רופאים ועובדים שחוקים עד דק שהחמלה אבדה להם בעומס הכבד; ורפואת קהילה שאינה מצליחה להעניק את הטיפול הדרוש, כדי שפנייה לחדר מיון ואשפוז יקרו רק במקרים דחופים באמת.
דרוש שינוי יסודי במרקם היחסים שבין המטופל, המטפל והמערכת, ולהחזיר את החמלה והאמון החיוניים לריפוי. איך יוצרים את התנאים שיאפשרו לחמלה ולאמון לשגשג מחדש? מתמקדים בתיקון ליבת העיסוק של מערכת הבריאות: המפגש הטיפולי שבין המטפל למטופל.
הדקות המעטות מדי שיש לרופא להקדיש למטופל צריכות להיות מנוצלות להקשבה, שיחה, בדיקה והסבר למטופל. כיום, רוב זמן המפגש הרופא עסוק באיסוף מידע ממספר מסכי מחשב, באינטגרציה שלו ובתיעוד בהקלדה של המפגש.
שדרוג התיק הרפואי הממוחשב עם הצגה אינטגרטיבית וידידותית של הנתונים לרופא וטכנולוגיות חדשות לתיעוד בזמן אמת, כמו מערכת זיהוי קולי, ישנו דרמטית את המפגש. פתיחת התיק הרפואי לצפייה בשקיפות מלאה למטופל תחזק את שיתופו ואחריותו לטיפול בעצמו.
עבודה מארה"ב הראתה שלרופא המשפחה חסרות שש שעות בשבוע כדי לעסוק במניעה ולא רק בטיפול בתחלואה חריפה חולפת. במפגש יעיל יותר יוכל הרופא להפנות קשב למניעת מחלות כרוניות שהפכו למגיפה. יהיה זמן להסבר מתי אין צורך להגיע למרפאה ובכך למנוע ביקורים מיותרים המעמיסים על המערכת שלא לצורך.
סקר רחב שערך משרד הבריאות לאחרונה הראה שחיקה עצומה של רופאים, אחיות ועובדים. מטפל שחוק אינו מסוגל להעניק טיפול איכותי. מפגש יעיל יותר עם זמן לשיח משמעותי יהווה גם צעד מונע ונוגד שחיקה של המטפלים.
חיזוק רפואת הקהילה יפחית את העומס הקיים על בתי החולים וחדרי המיון, עומס שאינו מחויב המציאות. עבודות שונות הראו שמערך חזק של רפואה ראשונית (רפואת משפחה וילדים) וקשר עם רופא קבוע המייצר אמון יעניק רפואה איכותית וזולה יותר, עם פחות הפניות מיותרות לייעוצים ולבדיקות.
הסטת אשפוז מבתי החולים לאשפוז בבית אפשרית תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות, ותשמור את מיטות האשפוז החסרות למצבים בסיכון גבוה בלבד. כך תפחת ההדבקה המיותרת בזיהומים נרכשים בבתי החולים, הגורמת כיום לתמותה של אלפי חולים בשנה בארץ. רפואה מרחוק זמינה ונגישה בתקשורת ויזואלית בין המטופל לרופא, גם היא תחסוך פניות המגיעות היום למרפאות שלא לצורך.
בבתי החולים ההשקעה צריכה להתמקד במחלקות מוכרות להתמחות, כדי לפתוח את הפקק הקיים בשדות קליניים להתמחות ולתת מענה למחסור ברופאים.
הצעדים הללו עולים כסף בהתחלה, אך יחזירו את ההשקעה בהמשך. מנהיגות שניחנה בראייה ארוכת טווח ומחוברת לשטח תוכל לרתום את העובדים הנפלאים של מערכת הבריאות להטמעת השינויים.
מעבר לצעדים המעשיים, דרוש שיח אחר. שיח על ערכי הרפואה הבסיסיים ולא רק על העמידה בתקציב, שיח שיגשר על הפער וישנה מציאות. אמון הוא המפתח בכל הרמות: אמון של המטופלים ברופאים, ושל עובדי המערכת במנהלים שלהם. אמון של משרד האוצר שמערכת הבריאות מסוגלת להתאים את עצמה לעתיד ולהשקיע את המשאבים במה שצריך יסייע להגדלה הראויה של תקציב הבריאות. אחרת נקבל אולי עוד מיטות, מכשירי MRI וכוח אדם, אבל לא יותר בריאות לאוכלוסיה הגדלה ומזדקנת.
(המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר")