שיטת MRI חדשה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע צפויה לסלול את הדרך לאבחון מוקדם של סרטן הלבלב. גישת הדימות החדשה שפותחה מאפשרת זיהוי ברור של גידולים בלבלב ומבוססת על "אפקט ורבורג". על השיטה שפיתחו נכתב בכתב העת Science Advances לפני כחודש.
עוד בעניין דומה
פרופ' לוסיו פרידמן, שהוביל את המחקר, הסביר על הפיתוח החדש בכתבה באתר מכון ויצמן. לדבריו, סריקות MRI סטנדרטיות, גם עם חומרי ניגוד, אינן מספיק ספציפיות לזיהוי גידולים בלבלב ויש קושי להבדיל באמצעותן בין גידול, דלקת או ציסטה שפירה. גם שיטות דימות אחרות כמו PET מתקשות באבחון מדויק. כתוצאה מכך, סרטן הלבלב מאובחן לרוב רק בשלב המאוחר שבו החולה חש כבר בתסמינים ובשלבים מתקדמים של המחלה.
האתגר באבחון סרטן הלבלב נובע ממיקומו העמוק בחלל הבטן, כשמיקומו המדויק עשוי להשתנות מאדם לאדם. בנוסף, קיים מחסור בסמנים ביולוגיים ובשיטות דימות רגישות מספיק. האבחון המקובל כיום, המשלב בדיקות MRI ו-CT תקופתיות ולעתים ביופסיות פולשניות, אינו בהכרח אמין.
הגישה החדשה שפיתחו החוקרים מנצלת את התגלית של אוטו ורבורג, מדען יהודי-גרמני וחתן פרס נובל שגילה לפני קרוב למאה שנה כי תאים סרטניים "מכורים" לסוכר, וכי פירוק הסוכר בתאים אלה מייצר תוצרים שונים ומובחנים. החוקרים סברו כי ניתן לרתום את "אפקט ורבורג" ואת טכנולוגיית ה-MRI כדי למפות תוצרים מטבוליים ספציפיים המאפיינים תאים סרטניים, וכך להאיר באור חדש את סריקות ה-MRI ולחשוף את קיומם של גידולים סרטניים בלבלב.
סריקת MRI רגילה אינה מסוגלת לזהות גידול בלבלב (משמאל). לאחר הזרקת סוכר מהונדס ושיפור הרגישות של הסריקה, הגידול מופיע בבירור בגישת ה-MRI החדשה שפיתחו החוקרים (מימין). צילום: מכון ויצמן למדע
בעוד שבתאים בריאים התוצר הסופי של פירוק גלוקוז הוא פחמן דו-חמצני, בתאים סרטניים התהליך נעצר בשלב ביניים, מה שמוביל לייצור מוגבר של לקטט. עצירה זו גורמת לכך שהתאים הסרטניים מפיקים פחות אנרגיה בהשוואה לתאים רגילים, מה שמעניק להם יתרון הישרדותי: נוכחות הלקטט מסייעת להם להתרבות ולהסב נזק לרקמות שסביבם.
החוקרים פיתחו שיטה לזיהוי הלקטט ב-MRI, על ידי החלפת הפרוטונים במולקולות הגלוקוז בדאוטריום, איזוטופ מימן לא רדיואקטיבי. הסוכר המסומן מוזרק לנבדקים, ובאמצעות שיטות עיבוד תמונה מתקדמות מוגברת רגישות הסריקה. שילוב זה מאפשר להתגבר על האות החזק שמייצרים המים והשומנים בגוף בסריקת MRI רגילה, ולזהות את הלקטט המאפיין את התאים הסרטניים.
בניסויים בעכברים, השיטה החדשה הצליחה לזהות גידולים בגודל מילימטר באופן לא פולשני. החוקרים הראו כי הגישה שפיתחו רגישה בהרבה מטכניקות מתחרות, כולל MRI עם קיטוב-על (היפרפולריזציה).
פרופ' פרידמן מדגיש כי מחקרים קליניים בבני אדם צפויים להתחיל בקרוב במכון ויצמן. השיטה עשויה להיות כלי אבחון מציל חיים, במיוחד במטופלים עם נטייה גנטית לסרטן הלבלב. מעבר לאבחון מוקדם, השיטה צפויה לאפשר מדידת שיעורי המרת גלוקוז ללקטט, מדד חשוב להערכת יעילות טיפולים.
חשיבות המחקר מתחדדת לאור העובדה שסרטן הלבלב, כיום במקום ה-12 בשכיחותו והשישי בקטלניותו, עלול להפוך לסרטן הקטלני ביותר עד 2030 ללא שיפור בשיטות האבחון. הגישה החדשה מציעה פוטנציאל משמעותי לשיפור האבחון המוקדם ותוצאות הטיפול במחלה קשה זו.
המחקר הובל על ידי פרופ' פרידמן וד"ר אלטון מונטרזי מהמחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם קבוצתו של פרופ' אביגדור שרץ מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
