המערך הציבורי בבריאות הנפש כשל בטיפול במפונים

מספר התלונות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור כנגד משרד הבריאות הצטמצם יחסית לשנים קודמות, אולם מספר התלונות המוצדקות כנגד משרד הבריאות בשנת 2023 היה גבוה יותר ממספר התלונות המוצדקות נגד המשרד בשנים קודמות. בנוסף, משרד הבריאות נמצא במקום התשיעי מתוך עשרת הגופים שלגביהם הוגש המספר הגדול ביותר של מכתבי תלונה בשנת 2023. כך עולה מדו"ח נציב תלונות הציבור שהתפרסם היום (ב').

על פי הדו"ח ה-50 של נציב תלונות הציבור, הסוקר את פעילותה של הנציבות במשרד מבקר המדינה בשנת 2023, מספר התלונות כנגד משרד הבריאות בשנה האחרונה עמד על 616, בהשוואה ל-630 בשנת 2022 ול-876 מכתבי תלונה בשנת 2021. לשם השוואה, בראש רשימת הגופים הנילונים עומד משרד התחבורה עם 2,081 מכתבי תלונה בשנת 2023, ובמקום העשירי נמצאת חברת החשמל עם 558 מכתבי תלונה בשנת 2023.

שנת 2023 היתה שנת שיא מבחינת מספר מכתבי התלונה שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור מאז הקמתה. בשנה זו התקבלו בנציבות 22,356 מכתבי תלונה, גידול של 7% לעומת שנת 2022 וגידול של 57% במספר התלונות מאז 2019. בהתייחסות למלחמה נמצא כי 55% מהתלונות הנוגעות למצב החירום באו על תיקונן. בשנת 2023 קיבלו המתלוננים שפנו לנציבות ואנשים אחרים שהושפעו מהחלטותיה סכום כולל כ-33 מיליון שקל.

שיעור התלונות המוצדקות כנגד משרד הבריאות בשנת 2023 עומד על 43.6%. מספר התלונות המוצדקות כנגד משרד הבריאות אשתקד היה גבוה מזה של שנת 2022 (30.6%) גבוה אף משנת 2021 אז עמד על 37.9%.

תלונות הקשורות למלחמה

ניתוח הנתונים מראה כי בשנת 2023 חלה עלייה חדה במספר התלונות שהגישו תושבי הדרום והצפון, שעסקו בנושאים הקשורים למלחמה. כך למשל חלה עלייה של פי 6.75 בתלונות בנושא בריאות הנפש במחוז דרום ועלייה של פי 3.75 בתלונות בנושא בריאות הנפש במחזור צפון, יחסית לשנת 2022. בתלונות בנושא שירות רפואי חלה עלייה של פי 1.46 במספר התלונות במחוז דרום ושל פי 1.6 במספר התלונות במחוז צפון, בהשוואה לשנת 2022.

פרק מיוחד בדו"ח עוסק בתלונות המתייחסות לשבועות הראשונים למלחמה. בחלק זה עוסק הדו"ח הן בכשלים שנוצרו כתוצאה מהפינוי ונגעו לתחומים רבים וביניהם בריאות וכן מקדיש המבקר תשומת לב לבריאות ולחוסן נפשי. הוא מצביע על העדר מענה מהמדינה בשבועות הראשונים בתחומי בריאות הנפש ועל ההתגייסות של המתנדבים שהחליפו את המדינה במתן מענה מיידי.

66 מהתלונות בשלושת החודשים הראשונים למלחמה נגעו לתרופות ולשירות רפואי. בהתייחסות לתלונות של מפונים נכתב כי הנושאים העיקריים של התלונות נגעו למענקים הקשורים למצב החירום; פינוי האוכלוסיה והטיפול במפונים; השירות לציבור (מוקדי השירות, טיפול בפניות); פיצויים על הנזקים שנגרמו מהמלחמה; גמלאות (קצבאות לנפגעי פעולות איבה ודמי אבטלה) ושירותי בריאות ובריאות הנפש.

"במתקפת הפתע האכזרית של חמאס נפצעו אלפי בני אדם ופונו לבתי החולים. מלבד הפצועים בגופם, היו רבים שנפגעו בנפשם עקב חשיפה למראות קשים ונזקקו לטיפול של שירותי בריאות הנפש. פינוי היישובים בדרום ובצפון כלל רבים מהזקוקים לטיפול נפשי, והם נדרשו לקבל את הטיפול במקומות שהם פונו אליהם. גם בעת שגרה מערך בריאות הנפש הציבורי בישראל מתקשה לתת מענה לציבור בפרקי זמן סבירים, בשל מחסור במשאבים תקציביים ובשל פערי כוח אדם", כותב המבקר.

המבקר מזכיר דו"ח שפורסם במאי 2021 על ידי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא "היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום" ומצביע על היעדרה של אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן. כמו כן צוינו ליקויים בפריסת מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים בשעת חירום.

מסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור במרכזי המפונים ברחבי הארץ ניכר כי מפרוץ המלחמה עלתה רמת החרדה בקרב חלק מן הציבור. המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש, שחשיבותו במתן מענה טיפולי ראשוני היא קריטית, כשל בשבועות הראשונים למלחמה בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים בלבד, והתנהל ללא תורה סדורה וללא שמירה על רצף טיפולי ותיעודו.

תלונות בנושאי בריאות

המבקר מציין כמה דוגמות למקרים שטופלו בהצלחה. בין השאר, מקרה של קשישה כבדת שמיעה שאיבדה את מכשיר השמיעה שלה כשפונתה מביתה בקריית שמונה. נציבות תלונות הציבור פנתה בעניין לקופה שבה האישה מבוטחת ובתגובה המתלוננת זומנה לבדיקת התאמה לשם קבלת מכשיר חדש.

במקרה אחר, בעקבות התערבות הנציבות, קיבלה משפחתו של נער עם צרכים מיוחדים חדר נוסף במלון שאליו פונתה. כמו כן, תואם לבן שלוש, מפונה משדרות, שהחל לגמגם בעקבות המתקפה, טיפול של קלינאית תקשורת וטיפול נפשי במסגרת הקופה.

תלונה אחרת שטופלה היתה של אם לילד חולה סרטן מאילת, שעובר טיפולים בבית החולים סורוקה בבאר שבע. האם ביקשה לקבל החזר הוצאות לינה ונסיעות ונדחתה חרף זכאותה. פנייה של הנציבות לקופה הובילה לכך שהקופה שילמה למשפחה את הוצאות הלינה והנסיעות.

תלונה מעניינת המופיעה בדו"ח וקשורה בעקיפין לבריאות עוסקת בתרומה לבית חולים בתל אביב משנת 1969, לפיה התגלה לתורמים כי הפרשנות לכוונת התרומה שלהם הורחבה. על פי הדו"ח, בשנת 1969 נזקק בעלה של המתלוננת לטיפול באמצעות כליה מלאכותית, אמצעי נדיר למדי באותה תקופה בבתי החולים בארץ. המתלוננת החלה להתעניין ברכישת כליה מלאכותית, ובירורה העלה כי כליה מלאכותית מתאימה תעלה 30,000 ל"י. למתלוננת הוצע לתרום את סך עלות הכליה לבית חולים עירוני בתל אביב, ובתמורה בעלה יקבל שם את הטיפול שהוא זקוק לו. המתלוננת תרמה לבית החולים את סך העלות - 30,000 ל"י.

לאחר זמן ביקשה המתלוננת אישור על תרומתה, לצורך הגשת בקשה לזיכוי ממס הכנסה. מהאישור שקיבלה המתלוננת התברר לה כי בכספי תרומתה רכש בית החולים ארבע כליות מלאכותיות, שמחיר כל אחת מהן כ-7,500 ל"י. המתלוננת דרשה מבית החולים החזר של 22,500 ל"י, עלותן של שלוש כליות מלאכותיות. לטענתה, היא התכוונה לתרום עבור הטיפול בבעלה רק את עלותה של כליה אחת, והיא תרמה לבית החולים 30,000 ל"י מאחר שסברה שזהו סכום העלות של כליה אחת.

נציבות תלונות הציבור קבעה כי מבחינת דיני החוזים, "מפגש הרצונות" היחיד בין הצדדים הוא בגבול כוונתה של המתלוננת, דהיינו, מתן תרומה המאפשרת רכישת כליה מלאכותית אחת, כדי לטפל בבעלה. עם זאת, התקבלה טענת עיריית תל אביב-יפו ולפיה חלק ממחיר הכליה הוא הוצאות התקנתה והוצאות הקשורות למכשור הנלווה. לפיכך קבע נציב תלונות הציבור כי על העירייה להחזיר למתלוננת 18,000 ל"י .