במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'BMJ Supportive & Palliative Care' החוקרים מציינים כי בתרבויות דרום-מזרח אסיה ישנה תפיסה כי חשיפה מלאה של פרטי המחלה תפגע בבריאות המטופל, מה שמוביל לפגיעה בהיקף הפרטים הנמסרים. בעקבות זאת, מטרת החוקרים במחקרם הנוכחי הייתה לקבוע האם הפיכת החולים לבעלי מודעות מלאה בנוגע להיקף מחלתם תוביל לתחלואה פסיכולוגית ולאיכות חיים (QOL) ירודה.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר חתך בו השתתפו 195 חולים המאובחנים עם סרטן בשלב 4 אשר היו מודעים לאבחנת הסרטן שלהם, וטופלו ביחידות האונקולוגיות הרפואיות, ההקרנות האונקולוגיות, והטיפול הפליאטיבי במרכז אקדמי לסרטן. המשתתפים בנוגע לשלב הסרטן שלהם, מטרת הטיפול, ואם הם מעדיפים לדעת מהי תוחלת החיים הצפויה שלהם. החולים השיבו על שאלון ה-14-item Hospital Anxiety and Depression Scale ועל ה-27-item validated Functional Assessment of Cancer Therapy-General. לצורך קביעת הקשר בין מודעות החולים להיקף מחלתם לבין המצב הפסיכולוגי וה-QOL החוקרים ערכו אנליזה מבוססת סטטיסטיקה מרובת משתנים ושל משתנה בודד.
מתוצאות החוקרים עולה כי קרוב לשלושה-רבעים מחולי הסרטן ידעו על כך שהם סובלים ממחלה מתקדמת, אך מעטים מאוד היו מודעים לכך שהטיפולים הנוכחיים שהם מקבלים למחלתם לא ירפאו אותם. לא נמצא קשר בין מודעות להיקף המחלה לבין תחלואה פסיכולוגית. עם זאת, החוקרים הדגימו כי חולים שהיו מודעים למחלתם המתקדמת הראו ציוני איכות חיים גבוהים יותר באופן מובהק עבור פן הרווחה החברתית (social well-being).
לסיכום, ממצאי החוקרים הדגימו כי רופאים לא צריכים להסס בנוגע למסירת האבחנה והפרוגנוזה לחולי סרטן, שכן הפירוט לא נקשר עם תחלואה פסיכולוגית. החוקרים מוסיפים כי קיומה של תקשורת פתוחה בין רופאים, חולים ובני משפחותיהם על היקף המחלה יכולה להעצים את החולים בנוגע לקבלת החלטות מושכלות מבחינת הטיפול בהם, לעסוק בתכנון מוקדם, וכן לחפש את התמיכה הדרושה להם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
