מחקרים תצפיתיים גדולים שנערכו בעבר במתאר עולם אמיתי הדגימו את יעילות הטיפול בקורונה עם נירמטרלביר/ריטונביר במניעת מחלה קשה בקרב מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר. עם זאת, המחקרים הללו סיפקו מידע מוגבל בלבד על סוגיות אחרות הנוגעות לטיפול זה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'PLOS ONE' מטרת החוקרים הייתה להעריך את תוצאי המרשם שניתן לנירמטרלביר/ריטונביר כגון שכיחותן של אינטרקציות בין תרופתיות (DDI: drug-drug interactions), תופעות לוואי תרופתיות (ADE: adverse drug events) ודבקות בטיפול.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי במרכז יחיד במתאר חוץ אשפוזי בתקופה שבין ה-3 במרץ ל-20 בספטמבר 2022. עוקבת המחקר כללה מטופלים מבוגרים אשר קיבלו טיפול עם נירמטרלביר/ריטונביר במסגרת מרפאת הקהילה של החוקרים לטיפול בקורונה בטורונטו, אונטריו (קנדה). החוקרים ערכו אנליזה תיאורית על אוכלוסיית החולים, ה-DDI, ההתערבויות ל-DDI, הדבקות בטיפול, ADEs, ותוצאיהם הקליניים של מטופלים שהוקצו לטיפול עם נירמטרלביר/ ריטונביר.
במהלך תקופת המחקר הוקצו בסך הכל 637 מטופלים לקבלת טיפול עם נירמטרלביר/ ריטונביר. גילם החציוני של החולים היה 70, המספר החציוני של גורמי הסיכון למחלה חמורה היה 2, 45% מהמטופלים היו מדוכאי חיסון, ו-82% קיבלו 3 מנות או יותר של חיסון נגד קורונה. 95% (542/572) מהמטופלים השלימו את 5 ימי הטיפול, ו-68% (388/572) חוו רזולוציה מלאה של תסמיניהם עד ליום 28.
בנוסף, נמצא כי 11% (60/572) מהמטופלים חוו חזרה של התסמינים לאחר השלמת הטיפול עם נירמטרלביר/ ריטונביר. למעלה מ-70% סבלו מ-DDI מובהקת קלינית אחת לכל הפחות אשר דרשה התייחסות, ו-62% מהחולים חוו לכל הפחות ADE אחת, כאשר הנפוצות ביותר היו דיסגאוזיה או תופעות הקשורות למערכת העיכול. עוד מציינים החוקרים כי 95% (542/572) מהמטופלים השלימו את הטיפול כפי שנרשם להם, וכי שיעורי האשפוז במהלך תקופה של 28 ימים עמדו על 3.3%, כאשר 1.2% יוחסו למחלת הקורונה. לא אירעו מקרי תמותה במהלך התקופה.
לסיכום, הטיפול עם נירמטרלביר/ ריטונביר נקשר עם שכיחות גבוהה של DDIs בעלות מובהקות קלינית אשר דרשו התייחסות, וכן עם תדירות גבוהה של ADEs ברמה קלה. החוקרים מציינים כי הערכה משותפת בכל הנוגע לשינויים תרופתיים הובילה לדבקות גבוהה בטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
