במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Annals of internal medicine' מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם מסכות רפואיות אינן נחותות ממסיכות N95 במניעת הדבקה בקורונה בקרב עובדי שירותי בריאות במסגרת מתן טיפול שגרתי. כרקע לכך, מציינים החוקרים כי חסרות ראיות ודאיות בנוגע לשאלה האם מסכות רפואיות מציעות הגנה דומה מפני הדבקה בנגיף הקורונה, בהשוואה למסיכות N95.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו ניסוי אי-נחיתות אקראי ורב מרכזי, אשר נערך ב-29 מרכזי בריאות בקנדה, ישראל, פקיסטן, ומצרים בתקופה החל מה-4 במאי 2020 ועד ל-29 במרץ 2022. במחקר השתתפו בסך הכל 1,009 עובדי שירותי בריאות אשר טיפלו באופן ישיר בחולים עם חשד למחלת הקורונה או עם מחלה מאומתת.
התערבות המחקר הוגדרה כשימוש במסכה רפואית לעומת מסכת N95 fit-tested למשך תקופה של 10 שבועות. ההתערבות כללה מיסוך אוניברסלי, שהייתה המדיניות המיושמת בכל מרכז. התוצא הראשוני של המחקר היה תחלואה מאומתת בנגיף הקורונה, על סמך reverse transcriptase polymerase chain reactionי(RT-PCR).
על סמך אנליזת ההקצאה (intention-to-treat) שערכו החוקרים, מחלת קורונה מאומתת לפי RT-PCR התרחשה בקרב 52 מתוך 497 (10.46%) המשתתפים מקבוצת המסכות הרפואיות לעומת ב-47 מתוך 507 (9.27%) בקבוצת ה-N95 (יחס הסיכונים, 1.14 [רווח בר-סמך של 95%, 0.77 עד 1.69]). אנליזת תתי-קבוצות לא מתוכננת לפי מדינה הדגימה כי בקבוצת המסכות הרפואיות, לעומת קבוצת ה-N95, מחלת קורונה מאומתת על סמך RT-PCR אירעה בקרב 8 מתוך 131 (6.11%) לעומת 3 מתוך 135 (2.22%) בקנדה (יחס הסיכונים, 2.83 [רווח בר-סמך של 95%, 0.75 עד 10.72]), 6 מתוך 17 (35.29%) לעומת 4 מתוך 17 (23.53%) בישראל (יחס הסיכונים, 1.54 [רווח בר-סמך של 95%, 0.43 עד 5.49]), 3 מתוך 92 (3.26%) לעומת 2 מתוך 94 ( 2.13%) בפקיסטן (יחס הסיכונים, 1.50 [רווח בר-סמך של 95%, 0.25 עד 8.98]), וב-35 מתוך 257 (13.62%) לעומת 38 מתוך 261 (14.56%) במצרים (יחס הסיכונים, 0.95 [רווח בר-סמך של 95%, 0.60 עד 1.50]). בנוסף, דווח על 47 (10.8%) תופעות לוואי הקשורות להתערבות בקבוצת המסכות הרפואיות, ו-59 (13.6%) בקבוצת ה-N95.
כהגבלות למחקרם מציינים החוקרים את קיומה של הדבקה פוטנציאלית בקורונה במסגרת חשיפה במשק הבית והקהילה, הטרוגניות בין-מדינתית, אי ודאות בהערכות ההשפעה (estimates of effect), הבדלים בדבקות של דיווח עצמי, הבדלים בנוגדני המשתתפים בבסיס, והבדלים בין-מדינתיים מבחינת הווריאנטים של הנגיף והחיסונים.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בקרב עובדי שירותי בריאות אשר העניקו טיפול שגרתי לחולי קורונה, ההערכות הכוללות שוללות הכפלה של הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה המאומתת באמצעות RT-PCR במסגרת השימוש במסכות רפואיות לעומת הסיכון בעת שימוש ב-N95, וזאת על סמך חישוב יחסי הסיכונים. עם זאת, החוקרים מציינים כי תוצאות תתי-הקבוצות השתנו לפי המדינה, וכי ייתכן וההערכות הכוללות לא יהיו בנות-יישום כלפי מדינות אינדיווידואליות, וזאת עקב הטרוגניות של השפעת הטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
