אני רופא ילדים, מנהל מחלקת ילדים בבית חולים שיבא למעלה מעשר שנים, רואה בעבודתי דרך חיים ומאוד אוהב אותה. אני מטפל בכל ילד שמחלתו קלה או קשה. אני מתרגש ונפעם מהצלחות ולצערי, כואב גם אכזבות.
אני מבקש לשתף אתכם בבעיה מדאיגה, מדירת שינה, הקורמת עור וגידים, אליה אני עד בשנים האחרונות: עוד כמה שנים לא יהיה מי שיטפל בילדים חולי סרטן בישראל!
הלב נכמר כל פעם מחדש למראה ילד עם אבחנה חדשה של סרטן. אין בשורה קשה מזו, לו ולהוריו. הוא לוקה במחלה שכרוכה בכאב גופני ורגשי, מלווה בחוסר ודאות ופחד, ומעכשיו הכל אחרת, לו ולמשפחתו, ההורים מודאגים ואובדי עצות.
לשמחתנו, הרפואה הקלינית המצוינת ומחקר פורץ דרך וייחודי שנעשה בתחום של מחלות סרטן בילדים בעשורים האחרונים נותנים תשובה הולמת במרבית המקרים. הילד והוריו שמים מבטחם בנו, הרופאים, שנדע לאבחן, להבין ומעל לכל לטפל בצורה נכונה, מקצועית, מתחשבת ורגישה על מנת שהילד יוכל להבריא, להמשיך בנתיב חייו, לחלום חלומות ולהגשים את מהוויו.
כל ההקדמה הזו היא כי לצערי אני עד בשנים האחרונות לתהליך חמור בו פחות ופחות רופאים חדשים פונים לתחום המורכב הזה של טיפול בילדים חולי סרטן. התחום פשוט ננטש!
אני קורא כאן קריאה, מרים דגל אדום, אזהרה למדינה, למערכת הבריאות ולחברה: עוד מספר לא רב של שנים, לא יהיה מי שיטפל בילדים חולי סרטן במדינת ישראל, פשוטו כמשמעו!
יש לאתר מיד עשרות סטז'רים וסטודנטים צעירים, עם ברק בעיניים וסקרנות, שמראש יכוונו להיות רופאי ילדים ובהמשך יתמחו ישירות בתחום של מחלות סרטן בילדים
אנחנו עדים לתהליך שבו פחות רופאים צעירים פונים לתחום ובוודאי שעוד פחות מתעניינים במחקר הקשור לתחום. תהליך חמור זה חייב להדיר שינה מכל מי שאמון על בריאות ילדינו ויכול לקבל החלטות רלבנטיות. מדינת ישראל חייבת להשיק פרויקט לאומי, מקצועי קליני, מדעי וכלכלי, על מנת להכשיר את הדור הבא של רופאים שיטפלו בילדים חולי סרטן.
הפרויקט צריך לכלול:
1. שימת תחום מחלות סרטן בילדים בעדיפות עליונה של מערכת הבריאות והחברה בישראל, על כל המשתמע ממחויבות כזו.
2. יש לשמור מכל משמר על המשך עבודתם של רופאים בכירים ומנוסים בתחום, להבין את הצרכים שלהם, המצוקה שלהם, לתגמל אותם, גם בין השאר כדי שיוכלו ללמד את הדור הבא.
3. יש לאתר מיד עשרות סטז'רים וסטודנטים צעירים, עם ברק בעיניים וסקרנות, שמראש יכוונו להיות רופאי ילדים ובהמשך יתמחו ישירות בתחום של מחלות סרטן בילדים.
4. עבור אותם רופאי ילדים תיבנה התמחות מיוחדת ומכוונת. הם ייחשפו לפן קליני ומחקרי שיש לתחום להציע והם יתוגמלו כלכלית על כך.
אני כבר מצהיר על מסלול ישיר מיוחד כזה אצלי במחלקה לכל המעוניינים. בטוחני שעוד מחלקות ילדים בארץ יתגייסו לטובת פרויקט הכשרה חשוב שכזה
5. אחרי ההתמחות, רופאי ילדים אלה יהיו מחויבים להתמחות נוספת במקומות ראויים (בארץ או בחו"ל) על מנת שיחזרו מקצועיים ומוכשרים להיות רופאים בתחום. יובטח להם תגמול הולם בזמן התמחות העל ואחריה.
6. את ההתמחות ברמה הלאומית ילוו רופאים ותיקים (שאין לי ספק שאם יתבקשו, ייקראו לדגל) ואלה ילחשו באוזניהם את קסמו של המקצוע, את סודות הפלא של התחום, יספרו לרופאים הצעירים על הקושי, ההצלחה, האתגר, הסקרנות, על האפשרות לבצע מחקר ייחודי, פורץ דרך, בחזית המדע והרפואה.
7. חלק מהרופאים שיחפצו בכך יקבלו גם אופק קידום מדעי מחקרי, כולל תמיכה מקצועית וכלכלית על מנת להמשיך לקדם בארץ מדע רפואי בסיסי וקליני בתחום.
כל הצעדים הללו על מנת שעוד חמש-שבע שנים תיווצר כאן עתודה רפואית, קבוצה מצטיינת, איכותית ומקצועית שיש בידה לתת מענה לילדים חולי סרטן. פרויקט לאומי שכזה הוא צו השעה, וטובה שעה אחת קודם.
הכותב הוא פרופ' רז סומך, מנהל מחלקת ילדים, אימונולוג, מומחה במחלות מולדות של מערכת החיסון, בית החולים לילדים ספרא, שיבא, תל השומר; פרופסור מן המניין, אוניברסיטת תל אביב
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
