ידוע כי עישון מעלה את שיעור הסיבוכים, הכוללים עיכוב בריפוי פצעים, הפרעות קרישה ותחלואה לבבית וריאתית. בתחומים ניתוחיים רבים נמנעים מלבצע ניתוחים אלקטיביים עבור חולים מעשנים. בהתחשב באוכלוסיית המטופלים המעשנים הסובלים ממחלות כלי דם, מנתחי כלי דם מעודדים את המטופלים שלהם להפסיק לעשן, אך לא קובעים זאת כתנאי לביצוע ניתוח אלקטיבי, כמו שעושים מנתחים כלליים. במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון את התוצאים של ניתוח מעקף גפה תחתונה (Lower Extremity Bypass - LEB) בנבדקים שהינם מעשנים פעילים אשר סובלים מצליעה לסירוגין.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו את מאגר הנתונים Vascular Quality Initiative Vascular Implant Surveillance and Interventional Outcomes Network LEB מהשנים 2003-2019. במאגר הנתונים נמצאו 609 (10%) נבדקים שמעולם לא עישנו (Never Smokers - NS), 3,388 (55.3%) נבדקים שמוגדרים מעשנים לשעבר (Former Smokers - FS) ו-2,123 (34.7%) מעשנים פעילים (Current Smokers - CS) אשר עברו LEB עבור צליעה לסירוגין. בוצעו שתי התאמות לפי ציוני נטייה עבור 36 נתונים קליניים (גיל, מין, מוצא אתני, גזע, השמנה, מצב ביטוחי, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלת כלי דם כליליים, אי-ספיקת לב, COPD, מחלת כליות כרונית, רקע של ביצוע מעקף כלילי, רקע של כריתה תוך כלית של עורק התרדמה, כריתה מאג'ורית, טיפול עבור מחלת INFLOW, תרופות טרום-ניתוחיות וסוג הטיפול). השוואה אחת בוצעה בין קבוצת FS לבין קבוצת NS וניתוח נתונים שני בוצע לצורך השוואה בין CS לבין FS. התוצא העיקרי שנבדק כלל שרידות כוללת (Overall Survival - OS) למשך חמש שנים, הצלת איבר (Limb Salvage - LS), היעדר צורך בהתערבות נוספת (Freedom from Reintervention - FR) ושרידות ללא כריתת גפה (Amputation-Free Survival - AFS).
התאמת ציוני נטייה השיגה 497 זוגות מותאמות היטב בין קבוצות NS ו-FS. תוצאות המחקר לא הדגימו הבדל משמעותי מבחינת שרידות כוללת (יחס סיכונים של 0.93, רווח בר-סמך של 95%, 0.7-1.24; p=0.61), LS (יחס סיכונים של 1.07, רווח בר-סמך של 95%, 0.63-1.82; p=0.8), FR (יחס סיכונים של 0.9, רווח בר-סמך של 95%, 0.71-1.21; p=0.59) או AFS (יחס סיכונים של 0.93, רווח בר-סמך של 95%, 0.71-1.22; p=0.62). בניתוח הנתונים השני הושגו 1,451 זוגות מותאמות היטב בין הקבוצות CS ו-FS. עבורן לא נמצא הבדל מובהק מבחינת LS (יחס סיכונים שך 1.36, רווח בר-סמך של 95%, 0.94-1.97; p=0.11) או FR (יחס סיכונים של 1.02, רווח בר-סמך של 95%, 0.88-1.19; p=0.76). עם זאת, נמצאה עלייה מובהקת סטטיסטית ב-OS (יחס סיכונים של 1.37, רווח בר-סמך של 95%, 1.15-1.64; p<0.001) ו-AFS (יחס סיכונים של 1.38, רווח בר-סמך של 95%, 1.18-1.62; p<0.001) בקבוצת FS בהשוואה לקבוצת CS.
מסקנת החוקרים הייתה כי מטופלים הסובלים מצליעה לסירוגין מהווים אוכלוסייה ייחודית בתחום ניתוחי כלי דם אשר עשויים לעבור ניתוח לא דחוף לצורך מעקף LEB. תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלים שהפסיקו לעשן מדגימים שרידות כוללת ושרידות ללא צורך בכריתה ארוכים יותר בהשוואה לאוכלוסיית המטופלים שהינם מעשנים פעילים. בנוסף נמצא כי נבדקים שהפסיקו לעשן מדגימים תוצאי OS, LS, FR ו-AFS לחמש שנים דומים לשל נבדקים שלא עישנו מעולם. מכיוון שכן, ניתן להסיק כי תכנית הפסקת עישון צריכה לקחת חלק משמעותי יותר בביקורים המרפאתיים לקראת LEB עבור צליעה לסירוגין.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
