נכון להיום ישנה מחלוקת בנוגע ליעילות של דיכוי חיסוני בחולי IgA nephropathy. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Clinical Journal of the American Society of Nephrology', מטרת החוקרים הייתה להעריך את ההשפעה של דיכוי חיסוני בהשוואה לטיפול תומך בחולי IgA nephropathy במתאר עולם אמיתי.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במרשם ארצי של חולים בסין על מנת לאסוף עוקבה של 3,946 חולים המאובחנים עם IgA nephropathy, כאשר 1,973 מתוכם הוגדרו כמשתמשים חדשים של תרופות לדיכוי חיסוני ו-1,973 היו מטופלים תואמי ציון נטייה שקיבלו טיפול תומך. נתוני החולים מתוארכים לתקופה שבין ינואר 2019 ועד למאי 2022.
התוצא הראשוני של החוקרים הוגדר כתוצא מרוכב, עם ירידה של 40% ב-eGFR הבסיסי, אי ספיקת כליות, ותמותה מכל סיבה. החוקרים השתמשו במודל הסיכונים הפרופורציונליים של קוקס על מנת להעריך את ההשפעות של דיכוי חיסוני על התוצאים המרוכבים ומרכיביהם בעוקבה תואמת הציון לנטייה.
מתוצאות המחקר עולה כי מתוך 3,946 חולים (גיל [סטיית תקן] ממוצע 36 [10] שנים, eGFR ממוצע [סטיית תקן] 85 [28] מיליליטר/דקה/1.73 מטר רבוע, ופרוטאינוריה ממוצעת [סטיית תקן] של 1.4 [1.7] גרם/24 שעות), נצפו 396 אירועים של תוצאים מרוכבים, כאשר 156 (8%) מתוכם היו בקבוצת הדיכוי החיסוני ו-240 (12%) בקבוצת הטיפול התומך. בהשוואה לטיפול תומך בלבד, טיפול עם דיכוי חיסוני הפחית ב-40% את הסיכון לאירועי התוצא הראשוני (יחס סיכונים מתוקנן 0.60; רווח בר-סמך של 95% 0.48-0.75). כמו כן, נצפה גודל אפקט דומה עבור מונותרפיה של סטרואידים ומיקופנולט מופטיל בלבד.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי באנליזה של תתי-קבוצות שצוינו מראש נמצא כי השפעות הטיפול מדכא החיסון היו עקביות על פני המינים והגילים השונים, וכן בחולים עם רמות פרוטאינוריה וערכי eGFR שונים בבסיס. תופעות לוואי חמורות היו שכיחות יותר בקבוצת הדיכוי החיסוני בהשוואה לקבוצת הטיפול התומך.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שטיפול מדכא חיסון בחולים עם IgA nephropathy נקשר עם סיכון נמוך יותר ב-40% לתוצאים כליתיים חשובים מבחינה קלינית, וזאת בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול תומך בלבד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
