ראשי ארגוני מקצועות הבריאות בישראל פנו בשבוע שעבר לשר הבריאות בבקשה כי יתערב באופן אישי ויעצור את הליכי החקיקה הנוגעים להכשרה מקצועית בתחום.
עוד בעניין דומה
ד"ר אסנת סגל, יו"ר האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, ד"ר ענת אלבז ורביטל גל, שתיהן יו"ר משותפת של החברה הישראלית לריפוי בעיסוק, פנו לשר הבריאות משה ארבל, בשמם של אלפי קלינאיות תקשורת ומרפאים בעיסוק בישראל בעקבות שתי הצעות לתיקון חוק מקצועות הבריאות שהונחו על שולחן הכנסת ומציעות לשנות את תנאי הסף לעיסוק במקצועות הבריאות.
"חשובה לנו התערבותך האישית בשתי הצעות לתיקון חוק, שתכליתן דריסת דרישות הסף לעיסוק במקצועות הבריאות דוגמת קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק – מקצועות אותם לומדים בישראל באקדמיה, בפיקוח מל"ג, ובהיקף של 3.5 שנות לימוד, 1,000 שעות התנסות מעשית (פרקטיקום) ומבחן הסמכה מטעם משרדך", נכתב בפנייה שכותרתה "סכנה מוחשית לפגיעה במאות אלפי מטופלים במקצוע/ות הבריאות".
הכותבות מפרטות בפנייתן את הנזקים שייגרמו אם הצעות החוק תעבורנה. "מדובר במקצועות רגישים ומדויקים מאוד, המשפיעים על איכות החיים של קשת גילאים מינקות ועד זיקנה. לא בכדי נדרשים לימודים ממושכים, מפוקחים שכן טיפול לקוי עלול לעלות בחיי אדם! ההצעות המסוכנות הללו מעוררות חשש כבד בקרב נשות הטיפול והמטופלים עצמם, שמא ייכנסו למקצוע גורמים ללא פיקוח ויסכנו ברישיון וביודעין את בריאות הציבור, לצד יצירת מציאות של רפואה לעשירים בלבד על ידי נשות מקצוע מנוסות ומפוקחות שיקבלו בקליניקות פרטיות, ואילו ציבור שידו אינה משגת ייאלץ 'להסתפק' בנשות מקצוע שלא עברו הכשרה מקפת ואינן מפוקחות כנדרש ע"י הרגולטור ולמעשה מסכנות את חייהן של המטופלים שלהן".
ההצעות לתיקון החוק מבקשות להכיר במי שיסיימו לימודי תעודה בסמינרים כמי שיכולות לעסוק במקצועות הבריאות. הכותבות מצטטות מתוך הנימוקים להצעות החוק ועל פיהם: "אוכלוסיות שונות נמנעו מלהיכנס אל שערי האקדמיה וממילא אל שערי התעסוקה, מטעמים תרבותיים ואחרים..." וכי "מטרתה של הצעת חוק זו היא להתמודד עם אתגר לאומי וחברתי ולעודד אוכלוסיות אלו להשתלב בעולם התעסוקה... וכי "קיים חוסר במטפלים במקצועות האמורים, בפרט בדרום הארץ".
הן מציינות כי "הדברים האמורים אינם תואמים את העובדות בשטח" ומפרטות כי אלפי נשים חרדיות למדו ועדיין לומדות במסלולים ייעודיים למגזר החרדי, המוכרים על ידי האקדמיה ועוסקות במקצועות הבריאות לאחר שהוסמכו ועמדו בכל כללי הלימודים וההכשרה. "רק השבוע התבשרנו על פתיחת חוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת בן גוריון בשנת הלימודים הקרובה ולפני כחודש ימים על פתיחת חוג לריפוי בעיסוק במכללה האקדמית בצפת", ציינו.
הכותבות מצרות על כך שלא נעשתה התייעצות עם השדרה המקצועית בטרם כתיבת הצעות החוק ומזכירות כי ברוב מדינות העולם דרישת הבסיס לעוסקים במקצועות אלה היא תואר אקדמי ולימודים מפוקחים.
הן מסיימות את מכתבן בקריאה לשמור על דיון מקצועי מבלי לערב אינטרסים זרים תוך הדגשה כי אין מחסור ממשי בעוסקים במקצועות הבריאות.
"אנו קוראים וקוראות לעירוב האגף לרישוי מקצועות רפואיים בסוגיה, כמי שאמון על הסוגיה במשרד הבריאות; למשרד הבריאות בניהולך יש אחריות דרמטית למנוע את קידום תיקון החקיקה הנ"ל. בסמכותך לפעול בכדי להשית את הפיקוח המקצועי של משרד הבריאות על תיקון חקיקה דרקוני שכזה, ולא לאפשר את קידום הצעת החקיקה מבלי שכל גורמי המקצוע הרלוונטיים ייתנו את דעתם על שינוי מהותי באיכויות ההכשרה והטיפול במקצועות הבריאות. אנו מבקשות להיפגש עימך ולהביא בפניך את טיעונינו המלאים כנגד מהלך, שהיה וייצא לפועל במשמרת שלך, יהווה בכייה לדורות".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
