אנשי מקצועות הבריאות יורשו לבצע פעולות רפואיות בבית המטופל

משרד הבריאות מקדם הצעת חוק שתאפשר למנכ"ל המשרד להתיר לאנשי מקצועות הבריאות לבצע פעולות המהוות עיסוק ברפואה בבית החולה. אתמול (ד') אישרה ועדת הבריאות של הכנסת את הצעת החוק פה אחד, בתמיכה של חברי קואליציה ואופוזיציה.

עו"ד מירה רווה, נציגת משרד הבריאות, הסבירה: "אנחנו מבקשים לתת את המסגרת החוקית שתאפשר לבעלי מקצועות הבריאות שיש להם אישור לבצע פעולות במרפאות ובבתי החולים, לבצע אותן גם בבית החולה. כיום זה מתאפשר רק לאחים ואחיות מוסמכים. כל בקשה תובא בפני הוועדה המייעצת למנכ"ל המשרד ורק לאחר אישורה יותקנו תקנות שיידרשו את אישור ועדת הבריאות של הכנסת".

עו"ד רווה התייחסה לביצוע בדיקות דם בבית המטופל: "בתקופת הקורונה היתה הוראה שאפשרה לקיחת דם על ידי פלבוטומיסטים בבית המטופל, שהוסדרה אז במסגרת תקנות לשעת חירום. ההוראה לא הוארכה בחוק וכעת אנחנו רוצים להסדיר את זה כדרך המלך. בהמשך נשקול קידום אישורים נוספים לביצוע פעולות בבית המטופל גם על ידי אנשי מקצוע נוספים, בהם פרמדיקים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל בוסו, אישר לנציגי משרד הבריאות 30 יום להסדרת התקנות בנושא מיום אישור החוק במליאה ואמר כי הדבר נועד להקל את העומס על מערכת הבריאות ולאפשר חדשנות והתייעלות רפואית, לצד הקלה על מטופלים שההגעה למרפאה קשה להם ולעתים אף מסכנת את בריאותם.

למרות אישור הצעת החוק, נשמעה גם הסתייגות. אירנה טולצ'ינסקי, מאגף סיעוד בקהילה בשירותי בריאות כללית, הסבירה כי הכשרת הפלבוטומיסטים היא בסיסית ועורכת 50 שעות בלבד. מותר להם לבצע שני נסיונות לקיחה בלבד. אם נכשלו הם חייבים לקרוא לאיש מקצוע שיבצע את הפעולה במקומם. "אם אנחנו מאפשרים להם לעבוד בבית, אנחנו מאפשרים להם לעבוד ללא השגחה של איש מקצוע ואם ייכשלו בשני נסיונות, לא יוכלו להשלים את הפעולה. לאוכלוסיות מורכבות כמו קשישים או סיעודיים אני רוצה שיגיע איש מקצוע שיוכל להסתכל על המטופל מעבר ללקיחת הדם", אמרה.

ד"ר אלכסנדר לוסטמן, גם הוא משירותי בריאות כללית, הבהיר: "אנחנו בעד לאפשר ביצוע פעולות בבית, השאלה היא מי, אילו פעולות ובאילו תנאים".

ח"כ טטאינה מזרסקי טענה כי לבית המטופל צריכים להגיע רק אנשי מקצועות הרפואה שעברו הסמכה ולמדו רפואה ברמה מסוימת וכי מתן אישור ללוקחי דמים להגיע לבית המטופל עלול להטעות מטופלים: "פלבוטומיסטים מקבלים הכשרה טכנית בלבד. זה בסדר שהם לוקחים דם במרפאות או בבתי החולים, כשהם נמצאים בסביבת אנשי רפואה, אבל אי אפשר לשלוח אותם לבתים של מטופלים. זה מטעה את המטופל שרואה באדם שמגיע גורם רפואי בעל ידע שאפשר להתייעץ איתו".

מנגד אמרה נעמי ברוידמי, מנהלת שירותי מעבדה במכבי שירותי בריאות, כי "רוב לוקחי הדם אצלנו בעלי הכשרה מעבר לקורס לקיחת דם בסיסי, הם עוברים גם קורס החייאה. זו לא סתם הכשרה, זה מקצוע. עובד מעבדה ממוצע לוקח אצלנו כ-50 מנות דם ביום. הם מנוסים וכשירים לביצוע הפעולה. גם בקורונה, אף אדם שרק סיים קורס לא הלך לבית מטופל. אנחנו מחליטים את מי לשלוח. היו לנו מקרים של לוקחי דם שהגיעו לבתים של מטופלים שאף אחד לא מגיע אליהם והם התריעו על הזנחה ועל אלימות במשפחה".

יצחק לייבוביץ' ממד"א ביקש לוודא כי סמכויות לביצוע פעולות בבתים יוענקו גם לפרמדיקים: "רפואת החירום בישראל תקועה שנים אחורה. יש אפשרות לביצוע פעולות רבות בבית החולה, יש ציוד שנקנה למטרה זו ופיילוט שערכנו נותן אינדיקציה ברורה שהדבר יכול להוריד בעשרות אחוזים את כמות הפינויים לבתי חולים". בהקשר זה ציין אבי מרכוס מארגון איחוד הצלה את נושא הזרקת האפיפן למטופלים אלרגים בביתם על ידי פרמדיקים ואמר כי "זו פעולה מצילת חיים".

בתגובה לדברים הדגישה שוב עו"ד רווה ממשרד הבריאות כי הצעת החוק נותנת את המסגרת החוקית למתן הסמכויות לביצוע פעולות בבית המטופל, וכי כל בקשה תיבחן במשרד ועל ידי הוועדה המייעצת ותוגש בתקנות לאישור הוועדה.