רוני לינדר בדה מרקר מדווחת הבוקר (ב') על אחת מתוצאותיה העגומות והמדאיגות של ההפיכה המשטרית והליכי החקיקה של הממשלה: התארגנות של קבוצות רופאים במטרה להגר מישראל. היקף התופעה אינו ידוע, אבל, כותבת לינדר, "משיחות שקיימנו ועדויות שאספנו עולה כי לא מדובר במקרי קצה, אלא בקבוצות פייסבוק ו-וואטסאפ שמתפקעות מרוב שיחות בנושא ובירורים מתקדמים, וכן התארגנויות של קבוצות רופאים למעבר בקבוצה".
עוד בעניין דומה
בישראל חיים ועובדים אלפי רופאים בוגרי פקולטות רפואה בחו"ל. לרבים יש רישיון בינלאומי, שמקל עליהם בהגירה ומאפשר קליטה קלה בכל העולם. ישראל מתמודדת גם כך עם מחסור צפוי וקשה ברופאות ורופאים בשנים הקרובות, "וכעת", כותבת לינדר, "הרופאים המומחים שהוכשרו בעמל רב במשך יותר מעשור עד שהגיעו לשיאם המקצועי — עלולים להתנדף".
על בריחת המוחות מישראל הזהיר כבר בחודש ינואר פרופ' מוטי רביד בראיון לדוקטורס אונלי: "מלבד הפגיעה האנושה בזכויות אדם ובכלכלה, המדינה תהפוך למצורעת בעיני המדינות הדמוקרטיות, בראשן ארה"ב והאיחוד האירופי. המשמעות המעשית תהיה בידוד מדיני, כלכלי ותרבותי, ניתוק שיתופי הפעולה בתיירות, בתעשיה ובמחקר. תחל בריחת מוחות, בריחת הון, סטגפלציה במשק וזאת בנוסף לחשיפה של ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג והשלכותיה", ציין.
תופעת עזיבת רופאים את ישראל עלתה גם במכתב שהפנו עשרות רופאים בכירים להר"י, למשרד הבריאות ולממשלת ישראל בחודש שעבר ובו התריעו כי רופאים ומתמחים רבים כבר הודיעו שלא יישארו בארץ. כפי שדווח בדוקטורס אונלי, הרופאים הבכירים מונים את ההשלכות ההרסניות של שינויי החקיקה על מערכת הבריאות והעובדים, ובין היתר: "ניתן כבר לזהות שבר גדול בקרב רופאות ורופאי רבים להמשיך ולעסוק ברפואה בישראל. רופאות ורופאים בהשתלמויות בחו"ל כבר הודיעו שלא יחזרו. מתמחים ופרחי רפואה לא מתכננים את המשך הקריירה שלהם בישראל ומתארגנים להעתיק את משפחותיהם מעבר לים. שיתופי פעולה מדעיים מופסקים ותקציבים מוקפאים...".
בדיווח ב"דה מרקר" מובאות עדויות על תכניות ההגירה של רופאים ורופאות מישראל, שנעות בין גישושים ראשוניים לבין הכנות מעשיות. "גרמניה עומדת להוציא ויזות מיוחדות לרופאים, כנראה בשנה הקרובה, ובשוודיה עושים לרופאים הכשרה על השפה ומקבלים לעבודה על סמך רשיון", סיפר אחד הרופאים. "אני יודע מה קורה בכל מיני מדינות כי יש פורומים של רופאים שמבררים איך אפשר לעבור ולעבוד במדינה אחרת בלי בחינות מיותרות. יש פה קבוצות של רופאים שרוצים להתארגן ביחד מול מדינות ולקבל הטבות, כמו בענף ההייטק".
רופאה אחרת אמרה: "אני שומעת עוד ועוד קולות של אנשים שבהתחלה אמרו 'מה פתאום', 'אנחנו לא נוותר, אנחנו ננצח'. בשיחות עכשיו הם פתאום אומרים 'כן, בדקתי, אשתי בדקה'".
רופאת ילדים עצמאית בקופת חולים, תושבת אזור השרון, נשואה לאיש הייטק ואם לארבעה ילדים בוגרים, העידה: "לפני הבחירות, כשכבר הבנו לאן נושבת הרוח, חשבנו איך מוציאים קצת כסף מפה. אחרי הבחירות, ועוד לפני המחאות, התחלנו בשיחות במשפחה של 'מה אם'... השאיפה שלנו היא להגר והרעיון הכללי מתהווה והולך. הרבה רופאים צעירים מקדימים אותי בתהליכים. הם אומרים: 'לא נגדל את הילדים שלנו פה'. יש כאלה שמעירים מחדש חשבונות רדומים בחו"ל, כאלה שחזרו מפֶלושׁיפּ בחו"ל ויוצרים קשר עם המעסיקים לשעבר. זה אפילו לא שיח מוסתר, זה שיח לגמרי לגיטימי".
לדבריה, רופאים מעבירים מידע אחד מהשני — קישורים, יש גם חברות רילוקיישן עם מומחיות ברופאים ויש יוזמות מטעם רשתות של מרכזים רפואיים בחו"ל שמטרגטים רופאים בארץ. "אני בת להורים שברחו מפולין, אז יש משהו בסיסי במהות שלי שאומר שלפעמים כדי להציל את עצמך צריך לנהוג באומץ, לעזוב הכל ופשוט לזוז", אומרת רופאת הילדים.
לשאלה מה צריך לקרות כדי שתרצו להישאר פה? ענתה: "קשה להאמין שיהיה טוב. את מסתכלת מסביב ואומרת 'גלית דיסטל־אטבריאן מסיתה נגד הרופאים. מה יישאר לי פה אחרי ההרס הזה?' גם אם היום שאחרי נראה על פניו חיובי, יש אנשים שמוכנים לדרוס אותי ברחוב. אז אין לי תשובות, אני לא יודעת מה צריך לקרות".
רופאה כירורגית מאזור השפלה, נשואה לרופא, אם לשלושה ילדים קטנים, סיפרה כי היא ובעלה חזרו לישראל מקנדה אחרי ארבע שנים של תת־התמחות לפני חצי שנה, לפני הבחירות. "שמחנו שאנחנו חוזרים בתקופה טובה ופתאום הכל התהפך. בשלושת החודשים האחרונים פנו אלי יותר מעשרה רופאים כדי לשאול מה הפרוצדורה לקבל תושב קבע בקנדה. אנשים ממש מחפשים לברוח, ועכשיו ניו זילנד ואוסטרליה מחפשות רופאים בנרות, אז רופאים מתארגנים לעבור לשם יחד".
לדבריה, "אלה רופאים ורופאות בכירים בבתי חולים. רופאים 'מבושלים', שלמדו רפואה וכבר עשו התמחות ותת־התמחות, ועכשיו המדינה אמורה ליהנות מהפירות של כל הידע, המקצועיות והניסיון שהם צברו. זו פשוט בריחת מוחות — גם מבחינה מחקרית. רבים חוששים שהמחקר בישראל והשם של חוקרים ישראלים ייפגע, ותהיה הרבה פחות השקעה בנו. אנחנו רואים שאין אפילו שר בריאות בתפקיד ושהכל הולך לכיוון קטסטרופה".
עוד אמרה: "זה לא רק רופאים שעוזבים. יש גם הרבה רופאים שלא חוזרים לארץ. אני מכירה שלוש משפחות של רופאים שהיו אמורות לחזור לארץ מתת־התמחות בחו"ל — שתיים מארה"ב ואחת מקנדה, והחליטו להישאר. פשוט עצרו את כל תהליך החזרה. אני יודעת על עוד משפחות כאלה ומאמינה שיהיו עשרות אם לא יותר. אני אדם אקטיביסט: כרגע אני פה כדי להילחם, אבל אני אני דואגת לעתיד של הילדים שלי, ואם המצב ימשיך בכיוון הנוכחי, אני לא רוצה שהם יגדלו לתוך כזאת מדינה משוסעת וישמעו איך מדברים על השמאלנים ועל ההורים שלהם".
לכתבה המלאה ב"דה מרקר" – ליחצו כאן