נכון להיום, ההנחיות למניעת טרשת עורקים במטופלים עם תסמונת אנטי-פוספוליפידית (APS: antiphospholipid syndrome) אינן שונות מהותית מאלו של האוכלוסייה הכללית. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Current Problems in Cardiology', החוקרים העריכו את הסיכון לטרשת עורקים סאב-קלינית בחולים עם APS ובמטופלים עם נוגדנים אנטי-פוספוליפידים (aPL: antiphospholipid antibody).
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו סקירה שיטתית באמצעות מסדי הנתונים Medline ו-Scopus המתוארכת עד לינואר 2023. מטא-אנליזות של השפעות אקראיות שימשו את החוקרים לצורך בחינת הבדלים בסמנים לטרשת עורקים סאב-קלינית בין חולי APS, מטופלים חיוביים ל-aPL, ונבדקי ביקורת בריאים.
חולים עם APS נמצאו כבעלי ערכים גבוהים יותר באופן מובהק של ה- common carotid artery (CCA) intima-media thickness (IMT) (MD = 0.07 מילימטרים; P <0.0001), ה-IMT של עורק התרדמה הפנימי (MD = 0.06 מילימטרים; 0.01), ושל ה-IMT בפיצול עורקי התרדמה (MD = 0.14 מילימטרים ; p <0.01). כמו כן, בהשוואה לנבדקי הביקורת, חולים אלו אובחנו בתדירות גבוהה יותר עם פלאקים טרשתיים (יחס הסיכויים = 3.73; p <0.01). כמו כן, חולי APS הראו ירידה בזרימה, והרחבה בתיווך של ניטראט (MD = -4.52 %; <0.01, MD = -1.25 %; p <0.05, בהתאמה).
בנוסף, נמצא כי הנבדקים החיוביים ל-aPL הראו ערכים גבוהים יותר של ה-CCA-IMT (MD = 0.06 מילימטרים; P <0.01) ושכיחות גבוהה יותר של פלאקים טרשת עורקים (יחס הסיכויים = 2.59; P = 0.08) בהשוואה לביקורות. יש לציין כי אנליזת רגישות שנערכה על חולים עם APS ראשונית הדגימה כי הסיכון לטרשת עורקים קשור ל-APS כשלעצמה, ואינו תלוי במצבים אחרים.
לסיכום, חולי APS ונבדקים עם aPLs נמצאו כבעלי סיכון מוגבר לטרשת עורקים סאב-קלינית. החוקרים מציינים כי יש לנקוט בפעולות למניעה של טרשת עורקים באוכלוסיית מטופלים זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
