חולים עם מחלה רב-כלית (PVD: polyvascular disease) נמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה מאוד, וזקוקים לטיפול אינטנסיבי להורדת השומנים בדם. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Drugs and Therapy', החוקרים תיארו את יעילות ובטיחות הטיפול עם אינקליסירן להורדת השומנים בדם. הטיפול נבדק בחולים עם וללא PVD, ובהשוואה לאינבו.
עוד בעניין דומה
באנליזת פוסט-הוק של הניסויים ORION-9,יORION-10 ו-ORION-11, המטופלים הוקצו באקראי, 1:1, לקבלת טיפול עם אינקליסירן במינון 284 מיליגרם (אינקליסירן סודיום 300 מיליגרם) או אינבו ביום 1 למחקר, יום 90, ושישה חודשים לאחר מכן. אחוז השינוי (percentage change) בכולסטרול ה-LDLי(LDL-C) מתחילת המחקר ועד ליום 510, וכן השינוי המתאים בתקנון לזמן בין יום 90 למחקר ועד ליום 540, הוערכו בהתייחס לסטטוס ה-PVD של המטופלים. הערכת הבטיחות נעשתה לאורך 540 ימים.
לצורך המחקר נאספו בסך הכל 3,454 מטופלים, כאשר 470 (13.6%) מתוכם אובחנו עם PVD, ו-2,984 (86.4%) מתוכם היו ללא אבחנה זו. מאפייני המטופלים בתחילת המחקר היו מאוזנים בעיקרם בין זרועות הטיפול בקרב שתי העוקבות. בהשוואה למטופלים ללא PVD, אלו עם PVD סבלו מתחלואה נלוות בשיעור גבוה יותר. אחוז השינוי הממוצע (רווח בר-סמך של 95%) של ה-LDL-C, עם תקנון לאינבו, בפרק הזמן מתחילת המחקר ועד ליום 510 היה 48.9%- (55.6- עד 42.2-) בחולים עם PVD ו-51.5%- (53.9- עד 49.1-) בחולים ללא אבחנה זו. שיעורי המטופלים עם אירועים חריגים הקשורים לטיפול ואירועים חריגים חמורים הקשורים לטיפול היו דומים בין הזרועות, למעט שיעור עודף של אירועים בדרגה קלה או בינונית באתר ההזרקה בעקבות הטיפול עם אינקליסירן. שיעור האירועים החריגים היה ללא קשר לסטטוס ה-PVD.
לסיכום, הטיפול עם אינקליסירן הניתן פעמיים בשנה (לאחר מתן המנה הראשונית ושלושה חודשים לאחר מכן) הוביל לשיפור יעיל ומתמשך בערכי השומנים, וזאת ללא קשר לסטטוס ה-PVD. כמו כן, הטיפול נסבל היטב מבחינת בטיחות, גם כן בקרב כלל המטופלים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
