הפרעת חרדה מוכללת (Disorder Anxiety Generalized - GAD) הינה הפרעה שכיחה, המאופיינת בתחושת דאגה מוגזמת ומתמשכת, ומתבטאת לרוב בתסמינים גופניים. לעיתים מטופלים יגיעו לרופא בשל תלונות כגון כאבי ראש ותלונות במערכת העיכול, מה שעשוי להקשות על האבחנה ולעכב מתן טיפול מתאים (2). טרום מגפת הקורונה, הפרעות חרדה היוו את אחת מעשרת הסיבות המובילות בעולם לפגיעה בתפקוד (1) והסיכון לפתח הפרעת חרדה מוכללת במהלך החיים עמד על 5.7% (2).
הבדלים תלויי מגדר בשכיחות ובביטויים של GAD תוארו גם לפני משבר הקורונה, אולם מידע על השפעת המשבר על הבדלים אלו לוקה בחסר. לאחרונה פורסמו בכתב העת Disorders Affective of Journal ממצאים ממחקר קנדי גדול אשר בחן השפעות שונות של מגפת הקורונה, כגון היעדרות מהעבודה, שינויים בהרגלי בריאות ותזונה, וחשיפה לחדשות, על העליה בשכיחות GAD כתלות במגדר (1).
במחקר נכללו 3,779 משתתפים, ברובם ילידי קנדה (76.3%), מעל גיל 25 (85.4%) ובוגרי בית ספר תיכון (87.9%). 50.7% מהמשתתפים היו נשים והיתר גברים. קבוצת המשתתפים הינה מדגם מייצג של 98% מהאוכלוסייה הכללית בקנדה. המשתתפים השלימו סקר מקוון במהלך חודש יולי 2020, ארבעה חודשים לאחר שהוכרז באונטריו, קנדה מצב חירום כתוצאה ממגפת הקורונה. חומרת תסמיני GAD הוערכה באמצעות שאלון 7-GAD כאשר ציון של 14-10 משמעו תסמינים בינוניים וציון של 15 ומעלה משמעו תסמינים חמורים (1).
תוצאות המחקר הראו כי השכיחות של GAD (בינונית עד חמורה) בקרב המשתתפים הייתה גבוהה ועמדה על 13.6%. יתרה מזאת, השכיחות של GAD בנשים הייתה גבוהה באופן מובהק מאשר בגברים ועמדה על 17.2% לעומת 9.9% (0.001>P). עליה זו בשכיחות של GAD בתקופת מגפת הקורונה והשכיחות הגבוהה יותר בנשים לעומת גברים, הודגמה גם במחקרים ממדינות אחרות. החידוש במחקר זה הינו בחינת הקשר בין מצבי חיים שונים בתקופת הקורונה (כמו צריכת פייק ניוז, היעדרות מהעבודה ושינויים בהרגליי הבריאות) לבין שכיחות GAD, בהשוואה בין נשים לבין גברים (1).
במחקר הודגם כי בנשים ובגברים גורמים שונים היו קשורים בעליית שכיחות GAD. בנשים הסיכון היה גבוה פי 3.5 בקרב אלו שנעדרו מעבודתן כתוצאה מהמגפה לעומת נשים שלא נעדרו מהעבודה, פי 2.26 בנשים רווקות או אלמנות לעומת נשים בזוגיות ופי 1.86 בנשים שלא עסקו בשום פעילות מחוץ לבית. עוד נמצא כי גיל צעיר והיעדר מגע חברתי מחוץ לבית היו גורמי סיכון לפתח GAD. לעומת זאת, בגברים זוהו גורמים אחרים לסיכון מוגבר לפתח GAD. הגורמים היו עליה בצריכת "פייק ניוז" (פי 3.14-6.55, כתלות בתדירות), עליה בזמן הצפיה בטלוויזיה (פי 2.26) והיעדר פעילות גופנית בתוך הבית. ללא תלות במגדר, צריכת אלכוהול, קנאביס ומזון ממותק ומעובד (ג'אנק) הייתה קשורה בסיכון מוגבר ל-GAD (פי 7.11 בגברים, ופי 3.41 בנשים) (1).
החוקרים מדגישים את החשיבות של יישום גישה מניעתית, אבחנתית וטיפולית ב-GAD המתחשבת במגדר. מעקב אחר יושבנות והתנהגויות ממכרות יכול לסייע בהפחתת הנטל של GAD הן בגברים והן בנשים (1). בנוסף, ישנם טיפולים פרמקולוגיים היכולים לסייע בטיפול ב-GAD. בשנת 2019 פורסמו בכתב העת Lancet ממצאיה של מטה-אנליזה גדולה אשר בחנה את היעילות של טיפולים שונים ל-GAD. במטה-אנליזה נכללו 89 מחקרים מהשנים 2017-1994 בהשתתפות 25,441 מטופלים. המשתתפים טופלו ב-22 תרופות שונות או בפלצבו. היעילות הוערכה באמצעות שינויים ב-Hamilton Anxiety Score, מדד מתוקף להערכה של חומרת GAD והסבילות עפ"י שיעור נשירה מהמחקר.
תוצאות המטה-אנליזה הדגימו כי התרופות Pregabalin,יDuloxetine,יVenlafaxine,יEscitalopram הראו את היעילות הגבוהה ביותר יחד עם פרופיל סבילות טוב. בנוסף, sertraline,יMirtazapine, buspirone,יfluoxetine ו-Agomelatine הראו יעילות וסבילות טובה, אולם נבדקו במחקרים קטנים בלבד. התרופה Quetiapine הייתה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר לפי מדד A-HAM אך בעלת סבילות נמוכה. גם תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים הראו יעילות אך סבילות נמוכה (2).
לסיכום, המחקר עשוי לסייע לרופאים לזהות גורמי סיכון המקושרים לעליה בשכיחות GAD בנשים ובגברים, ומדגיש את הצורך להתאים את הטיפול והמניעה של GAD בהתחשב בגורמים אלו (1). טיפול בהפרעות חרדה יכול לכלול התערבות פסיכולוגית, תרופתית או שילוב בין השתיים. קיים מגוון של תרופות ממשפחות שונות שהראו יעילות מוכחת וסבילות טובה בטיפול בהפרעת חרדה מוכללת, ולכן בהיעדר יעילות עם הטיפול ההתחלתי קיימת אפשרות מעבר לתרופה אחרת.
PP-LYR-ISR-0141
הכתבה בחסות פייזר
מקורות:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות