המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ערך, לרגל "כנס ים המלח", סקר שנועד לבחון את תפקוד מערכת הבריאות בכמה נושאים מרכזיים ואת עמדות הציבור כלפיה. בין הנושאים שנבחנו: רפואת המשפחה, רפואה יועצת, רפואה מרחוק, קופות החולים, רפואה דחופה, אמון במערכת הבריאות, ויתור על שירותי בריאות ופנייה אל מחוץ למערכת הציבורית ועמדות הציבור באשר לאשפוז בית.
עוד בעניין דומה
הסקר בנוגע לעמדות הציבור בנוגע לרפואה יועצת נערך בחודש שעבר בקרב האוכלוסיה הכללית ובוצע על ידי מכון תובנות. הסקר נערך באמצעות שאלון אינטרנטי, בקרב מדגם של 616 משיבים מעל גיל 22, המייצגים את האוכלוסיה הבוגרת בישראל. מבין המשיבים, 305 (49.5%) היו גברים ו-311 (50.5%) נשים. הגיל הממוצע היה 44 שנים.
מן הממצאים העיקריים של הסקר עולה כי הציבור הותש מזמני ההמתנה הארוכים לרופאים מומחים ומוכן לשלם מכיסו לרופאים פרטיים: מעל 40% מהציבור מוכנים לשלם באופן פרטי עבור הטיפול ולא להידרש לזמני ההמתנה לרפואה יועצת ברפואה הציבורית. 33% מהציבור סבור שזמן ההמתנה לתור הוא הגורם המשמעותי ביותר בהחלטה על זהות הרופא היועץ שאליו ייקבע התור. כ- 60% מהמשתתפים סבורים שהתורים לרפואה יועצת בבתי החולים ארוכים יותר מאשר התורים בקהילה.
עדיין בצל הקורונה, מחצית מהציבור מוכן שהמפגש עם רופא מומחה יהיה מרחוק. קרוב למחצית מהציבור מוכן לקיים מפגש בטלרפואה אם הדבר יקצר את זמן ההמתנה לתור. בפילוח על פי מגזר, הנכונות לשימוש בטלרפואה גבוהה יותר בקרב המגזר היהודי שאיננו חרדי לעומת המגזרים החרדיים והערביים.
נתון מעניין מוכיח שדווקא יש אמון בקרב אחוז לא מבוטל של הציבור באשר ליכולתם ומיומנותם של רופאי המשפחה לתת פתרון לבעיותיהם ו/או להפנותם הלאה: 42% מוכנים להיבדק קודם על ידי רופא משפחה גם אם ניתן לפנות למומחה ללא הפניה. בפילוח לפי מגזר, שיעור ההעדפה להיבדק בידי רופא המשפחה עומד על כ-60% במגזרים החרדי והערבי, לעומת כ-37% במגזר היהודי שאיננו חרדי.
לדברי פרופ גיל פייר, סמנכ״ל רופאים והמשנה הרפואי למנכ״ל המרכז הרפואי איכילוב, העומד בראש צוות בכנס ים המלח: "מממצאי הסקר עולה כי הציבור, כמו יתר בעלי העניין במערכת הבריאות הציבורית, איננו פועל לפי משנה סדורה בכל הנוגע לפנייה לשירותי רפואה יועצת. על מנת לחזק את איתנותה של מערכת הבריאות הישראלית ולשמר את אמון הציבור בה, נכון לשפר את ההסדרה והניהול של תחום הרפואה היועצת ויפה שעה אחת קודם".
סקר נוסף בדק את עמדות הציבור כלפי אשפוז בית. הסקר נערך בנובמבר, באמצעות פאנל משיבים אינטרנטי ע"י חברת "תובנות". בסקר השתתפו 424 בני אדם מעל גיל 35. 81% מהמשיבים היו יהודים ו-19% ערבים; 51% מהמשיבים היו נשים ו-49% מהמשיבים היו גברים.
הציבור חושב שאשפוז בבית החולים טוב ובטוח יותר, אבל מרוצה יותר מחוויית הטיפול בבית. 61% מהנשאלים סבורים שאיכות ומקצועיות הטיפול טובות יותר בבית חולים ו-51% חושבים שבטיחות הטיפול טובה יותר בבית חולים מאשר באשפוז בית. יחד עם זאת, בסקר נמצא כי שביעות הרצון הכוללת של המטופל מחוויית הטיפול זכתה להערכה גבוהה יותר עבור אשפוז הבית – 53% השיבו כי הם שבעי רצון יותר מאשפוז בית בהשוואה ל-30% ששבעי רצון יותר מבית החולים.
בניגוד לדעת החברה היהודית, בחברה הערבית שביעות הרצון היתה גבוהה יותר בבית החולים מאשר באשפוז בבית, 58% לעומת 25%. בשורה תחתונה: רוב משמעותי מהציבור, 78%, מעדיף להתאשפז בבית.
ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר "צבר-רפואה", יו"ר משותף של צוות אשפוז בית בכנס ים המלח: "מדובר על מספרים דרמטיים המהווים 8% ממיטות האשפוז של בתי החולים. קיימת הסכמה רחבה שאשפוז בית הינו נדבך מרכזי וחלק אינטגרלי ממערכת הבריאות. לכן, קיימת נחיצות עליונה לחזק רפואה ציבורית זו שמשרתת את החולים, שאינם צריכים לשלם מכיסם עבורה ומטיבה עם המערכת כולה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
